תנ"ך על הפרק - תהילים קכג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים קכג

690 / 929
היום

הפרק

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲ‍ֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ׃חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים. אפשר לרמוז כי כל ישע וחפץ ליחד קב"ה ושכינתיה וזה רמז היושבי ה' שהיא השכינה תתישב בשמים שהוא קב"ה בסוד ואתה תשמע השמים וזה ה' יושבי בשמים ויוד נוספת בתיבת היושבי שימשך מחכמה בסוד אחותי בת אבי ותהי לי לאשה וז"ש אליך נשאתי את עיני שתתיחד ה' בשמים במשך חכמה שהיא יוד וא"ש ההי"ב:הנה כעיני עבדים. אפשר שרמז מ"ש בפסיקתא הובא בילקוט צפניה אמר הקב"ה מוציא אני אותה לחירות כשם שהכתבתי וכי יכה איש את עין עבדו וכו' אני הכיתי את שני עיניהם של בני שנאמר נסך ה' עליהם רוח תרדמה ויעצם את עיניהם אינו בדין שיצאו לחירות. וזה מרוב חסדיו שבידו להחזיר מאור עיניהם ואינו חייב להוציאם לחירות וז"ש אליך נשאתי את עיני לרמוז שהכית עינינו היושבי בשמים שברוב רחמיך אמרת שתוציאנו לחירות ודיבורך מעשה הנה כעיני עבדים וכו' כן עינינו עד שיחננו והגם דדינא הוא סימא שני עיניו כאחת יוצא לחירות אבל אם הוא בזה אחר זה יוצא באחת ומשלם נזק על השני והכא היו שניהם כאחת. עם כל זה חננו ה' חננו דהגם שתוציאנו לחירות חננו מתנת חנם על השני כי רב שבענו בוז:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך