היש משכיל דורש את א-להים
אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱ-לֹהִ֑ים הִֽ֝שְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
אֱֽ-לֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵ֫י אָדָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱ-לֹהִֽים׃
כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
(תהילים נג ב-ד)
אמרו חז"ל (שבת קיט:): לא חרבה ירושלים עד שביזו תלמידי חכמים. והרי עברו על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים! אלא שאם שהיו מכבדים תלמידי חכמים לא באו למצב זה. שאם תלמיד חכם נחשב בעיניהם, היה מוכיחם והיו שומעים לדבריו. אבל מכיוון שתלמידי חכמים בזויים היו ואין שומע להם, ממילא באים לידי עבירות גדולות. משום הכי (=כך) החמירה התורה בכבוד חכמים, ככתוב: "את ה' א-להיך תירא" לרבות תלמידי חכמים, כי הוא יסוד מוסר התורה. לכן נאמר: "הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱ-לֹהִֽים".
"כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃" - אף על פי ש"כֻּלּ֥וֹ סָג֮", היינו סר מן הדרך, יכול הוא לחזור בתשובה! על אברהם נאמר: "לא ישבתי עם מתי שוא... שנאתי קהל מרעים"(תהילים כו ד). אמר לו הקב"ה לאברהם: אין לך עסק עמהם, שנאמר: "אֱֽ-לֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵ֫י אָדָ֥ם". הם "נֶ֫אֱלָ֥חוּ", נעשו אחים לאלוהים אחרים. אמר הקב"ה למלאכי השרת: צאו וראו מה בני אדם עושים בארץ? אמרו לו: "אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב".
אבל כל זמן שיש עדיין תקווה שבניהם אחריהם יידעו ויכירו ויגיעו לאמת, הכל יתהפך לטובה. במקום "אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב" יהיו טובים ומשכילים ודורשים את הא-להים.
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃(תהילים נג ז).