תנ"ך על הפרק - תהילים ט - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים ט

576 / 929
היום

הפרק

לַ֭מְנַצֵּחַ עַלְמ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לִבִּ֑י אֲ֝סַפְּרָ֗ה כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃וַֽ֭יהוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהוָֽה׃זַמְּר֗וּ לַ֭יהוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥תענייםעֲנָוִֽים׃חָֽנְנֵ֬נִי יְהוָ֗ה רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כָּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַֽׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהוָה֮ מִשְׁפָּ֪ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כָּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥תענויםעֲ֝נִיִּ֗יםתֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃קוּמָ֣ה יְ֭הוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

למנצח על מות לבן - על מות - שתים מלות הם, על כן טעה האומר כי הוא כמו: על עלמות שיר. ועוד: למה היה סמוך אחריו למ"ד? גם האומר כי לבן היה שם משורר כמו בן ויעיאל איננו נכון, כי אין משפט הלשון לאמר ליצחק ליעקב בפתחות הלמ"ד בשם אדם, כי השם נודע כאשר פירשתי בספר השם. ויש אומרים: כי לבן – הוא נבל הפוך. ועל מות – איש הבנים ומות בנו. והנכון דברי רבי דונש הלוי: שהיה שם אחד נסיכי הגוים שלחץ את ישראל. כאשר יפרש במזמור.אודה - טעם בכל לבי בסתר. אספרה - בגלוי.אשמחה - ומרוב השמחה אזמרה שמך ואם הוא נעלה מזמר.בשוב אויבי - אנשי הצורר לא תהיה להם תקומה במות מלכם.כי, משפטי ודיני - לאות כי חמס עשה לדוד והפר בריתו והתפלל דוד בעבור זה ונשמעה תפלתו. וטעם ישבת לכסא – לעשות משפט.גערת - בלא בי"ת כדמות כריתה הנני גוער לכם את הזרע.אבדת רשע - הוא לבן. לעולם ועד - מלה קצרה לעולם ועד עולם, ובעבור שהוא סוף הפסוק שב הפתח קמץ קטן, ובעבור אות התנועה באות עי"ן שהוא הראשון, נקמץ הוי"ו כמו: הוציא לחם ויין.האויב - אמר בן לברט: כי מצא חרבות בפתח בספר קדמון על כן פירש בו, כמו: חרבות צורים. והנכון בעיני: שהחי"ת חטוף בקמץ. ואמר רבי משה: היה ראוי להיות אבד זכרם אתה וכמוהו: יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו ותתן צמרתו ולא דבר נכונה, כי כח השם בפעלים כמו מפי עליון לא תצא והטעם יציאות הרעות והטובות והם הגזרות וככה הוא יען אשר גבהת בקומה ויתן גבהך. ולפי דעתי: כי האויב כמו הקהל חקה אחת לכם וכן הפירוש ואתה האויב, בעבור שתמו החרבות שהחרבת לנצח וערים נטשת אבד זכרם חשבת כי תמלט ושכחת כי השם לעולם ישב, ויקח הדין ממך, על כן אחריו וה' לעולם ישב והנה הוא קשור עם אבד זכרם הערים הנה מחה השם את שמו ככתוב למעלה והוא הטעם שגמל לך כמעשיך.ויהי, לדך - שאין לו כח שהוא שפל, על כן משגב בצרה כמשמעו, בצר לדך. ורבי דונש פירש בו: לשון יחיד מן דברי הבצרות. ואין זה מטעם המזמור.ויבטחו בך - כאשר יראו שהיה השם משגב לדך אז יהיו לבטח.זמרו - בעבור שהזכיר כי גער בגוים ואבד הרשע שהשחית יודעי השם, ע"כ זמרו לה' יושב ציון, כי אותם הם יודעי השם ודורשיו.חננני - נמצא שלם והיא מלה זרה. ראה עניי - ככה עשה לי תמיד ובעבור היות שערי מות בתחתיות, אמר כנגדו: מרוממי.בשערי בת ציון - כנגד שערי מות.טבעו - זאת התהלה. בשחת - כמו בשחתם נתפש. ברשת זו - לפי דעתי: כי זו כמו אלה, וככה עם זו יצרתי לי, זו חטאנו לו, אלה אומרים חטאנו. והטעם ברשת – אשר אלה טמנו. ויש אומרים: כי זו, כמו זאת.נוקש - פועל ושרשו עם נו"ן והנכון להיות הקמץ הקטן תחת פתח, כי כל התנועות מתחלפות ולהיותו מגזרת תרגום אין טעם לו, והלא מצאנו וינקשו מבקשי נפשי והנה שנים שרשים. הגיון - זה אספר באמת.ישובו - בעבור שהאדם נברא מאדמה. שכחי - תאר, כי על משקלים שונים ימצא, כמו: חפצי רעתי.כי לא - ישרת עבור עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות ואל יהי מתיו מספר ולא למדתי חכמה והטעם תקות עניים לא תאבד לעד.קומה - טעם קומה - להראות גבורתו ועוזו. אנוש - שם המין, כמו: ויהי לי שור וחמור. והנכון: המלך על כן אמר גוים הם עבדיו.מורה - כתוב בה"א וטעמו באל"ף הפך קראן לי מרא. אנוש - מגזרת ואנוש הוא. סלה - באמת.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך