תנ"ך על הפרק - תהילים ז - שיגיון לדוד / הרב שמואל טל שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים ז

574 / 929
היום

הפרק

שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל־רֹ֝דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי׃פֶּן־יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֝רֵ֗ק וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי אִם־עָשִׂ֣יתִי זֹ֑את אִֽם־יֶשׁ־עָ֥וֶל בְּכַפָּֽי׃אִם־גָּ֭מַלְתִּי שֽׁוֹלְמִ֥י רָ֑ע וָאֲחַלְּצָ֖ה צוֹרְרִ֣י רֵיקָֽם׃יִֽרַדֹּ֥ף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י ׀ לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה׃ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ׃וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה׃יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃יִגְמָר־נָ֬א רַ֨ע ׀ רְשָׁעִים֮ וּתְכוֹנֵ֪ן צַ֫דִּ֥יק וּבֹחֵ֣ן לִ֭בּ֗וֹת וּכְלָי֗וֹת אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק׃מָֽגִנִּ֥י עַל־אֱלֹהִ֑ים מ֝וֹשִׁ֗יעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב׃אֱ֭לֹהִים שׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק וְ֝אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכָל־יֽוֹם׃אִם־לֹ֣א יָ֭שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֝רַ֗ךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃וְ֭לוֹ הֵכִ֣ין כְּלֵי־מָ֑וֶת חִ֝צָּ֗יו לְֽדֹלְקִ֥ים יִפְעָֽל׃הִנֵּ֥ה יְחַבֶּל־אָ֑וֶן וְהָרָ֥ה עָ֝מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר׃בּ֣וֹר כָּ֭רָֽה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל׃יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשׁ֑וֹ וְעַ֥ל קָ֝דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד׃אוֹדֶ֣ה יְהוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהוָ֥ה עֶלְיֽוֹן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שמואל טל שליט

שיגיון לדוד

בדברי חז"ל ובמפרשים אנו מוצאים כמה פירושים שונים למילה "שיגיון". יש שפירשוה מלשון שגיאה ושגגה, כלומר מזמור זה נאמר על ידי דוד בעקבות שגיאה שעשה. שגיאה זו יכולה להיות כריתת כנף מעילו של שאול (שמואל א כד ה), תפילה על מפלת שאול (שמואל ב כב א; עיין מועד קטן טז:) או בחירתו של דוד להיהרג ביד פלשתים ובלבד שבניו לא יסבלו בעוונו(סנהדרין צה.).

פירוש נוסף הוא ששיגיון הינו שמו של כלי נגינה, אשר בו היו מנגנים בעת אמירת המזמור. כך מתפרש מושג זה במקום נוסף שבו הוא מוזכר: "תפלה לחבקוק הנביא על שִׁגְיֹנוֹת" (חבקוק ג א).

יתכן גם לפרש את המילה שיגיון בדרך אחרת. בספר משלי נאמר על התורה "באהבתה תשגה תמיד"(משלי ה  יט), ובאופן פשוט הכוונה להגייה בתורה ברמת התמסרות גבוהה מאוד עד שאין הוא זוכר את הוויות העולם בשעת עיסוקו בה. ולהבדיל מן התורה, על היין נאמר: "וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו"(ישעיהו כח ז), כלומר בגלל היין מחשבתם של אנשים אלו התנתקה מהוויות העולם. אם כן, ניתן לפרש גם את השיגיון והשיגיונות במשמעות של חשיבה עמוקה הגורמת להתנתק מהוויות העולם. על פי פירוש זה דוד המלך אמר את המזמור שלפנינו מתוך חשיבה והתבוננות עמוקה כל כך, עד שתודעתו בזמן אמירת מזמור זה התנתקה מהחשיבה האנושית הרגילה.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך