תנ"ך על הפרק - תהילים ה - אמרי האזינה ה' / הרב שמואל טל שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים ה

572 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי׃הַקְשִׁ֤יבָה ׀ לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל׃יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻרְךָ֣ רָֽע׃לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃וַאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה אֶל־הֵֽיכַל־קָ֝דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃יְהוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑יהושרהַיְשַׁ֖רלְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן׃הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֭שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּי־מָ֥רוּ בָֽךְ׃וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃כִּֽי־אַתָּה֮ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהוָ֑ה כַּ֝צִּנָּ֗ה רָצ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שמואל טל שליט

אמרי האזינה ה'

תפילת רשעים מקטרגת

דוד המלך פותח את המזמור בבקשה שטרם נשמעה מפיו עד עתה, שתפילותיו יתקבלו: "אמרי האזינה י-הוה". לכאורה בקשה זו טומנת בחובה סתירה פנימית: אם ה' שומע את תפילותיו של דוד, ובכלל זה את התפילה "אמרי האזינה י-הוה', מדוע צריך דוד לבקש ממנו שישמע אותן; ואם חלילה אין ה' מאזין לו, מה תועלת יש בבקשה זו, הרי גם אותה בעצמה ה' איננו שומע!

התשובה נלמדת מהמשך המזמור: "הקשיבה לקול שוועי... כי לא א-ל חפץ ישע אתה, לא יגרך רע, לא יתייצבו הוללים לנגד עיניך, שנאת כל פעלי און..."(תהילים ה ג-ו). דוד מעמיד את ההקשבה של ה' לתפילתו בהנגדה מוחלטת להארת פני ה' אל ההוללים ופועלי האון. קול שוועתו של דוד ובקשותיו סותרים את שאיפותיהם ורצונותיהם של הרשעים הרוצים להתנכל לו, והוא רואה לנכון להעתיר בתפילה לה' שיקבל דווקא את תפילתו ולא יחפוץ ברשעים או יראה לנגד עיניו את ההוללים. לכאורה יש לתמוה על עצם המחשבה הזו: כיצד יעלה על הדעת שהקב"ה ימלא את משאלות ליבם של הרשעים ופועלי האוון, על חשבון תפילתו ורצונו הטהור של דוד המלך? איזו סיבה בעולם יכולה לגרום לדוד לחשוש מפני תרחיש כזה? אמנם ה' "שומע תפילת כל פה" (מתוך תפילת העמידה), אך ודאי שלא מדובר במצב של סתירה בין תפילת אנשי רשע לתפילת צדיק!

להבנת העניין יש להבחין בכך שדוד מתייחס בדבריו לאנשים שמצד אחד הינם רשעים והוללים, ומצד שני מנסים להתייצב לנגד ה' ולהתפלל אליו. ואכן, במקרים רבים 'רשע' איננו דווקא מי שאחוז כל כולו בשקר; ייתכן שהוא מקיים מצוות ומתפלל ושיש בו נקודות נוספות של אמת, אולם יחד עם זאת הוא עושה מעשים רעים, כך שבמכלול מעשיו גובר הרע על הטוב. כיון שיש ברשעים אלו גם מעשים טובים תיתכן משמעות וכוח פעולה לתפילותיהם אף כנגד תפילות הצדיקים [זו גם הסיבה שמשה רבינו התפלל לה' שלא יקבל את מנחתם של קורח ועדתו (במדבר טז ט), שכן קורח היה אדם גדול, בעל רוח הקודש (ראה רש"י במדבר טז ז)]; הזכויות שישנן לאותם "דברי כזב"(תהילים ה ז) עלולות לגרום להתנגשות שתעורר קטרוג והפרעה בקבלת תפילתם של 'דוברי האמת'.

על זאת מתפלל דוד. הוא מבקש מה' שיאזין לתפילתו ולא ישעה לתפילת הרשעים. הוא קורא לה' שיבחן את דבריהם במידת הדין, ולא יאפשר לרצונותיהם לעמוד לנגד עיניו. משום שה' שונא את הרוע והרשעה, ולא חפץ באנשי מרמה ופועלי און.

חטאי האדם מקטרגים

מלבד הקטרוג שיכולה לעורר תפילת הרשעים על תפילתו של עובד ה', עלולים גם חטאיו שלו למנוע מתפילתו להתקבל. הדברים מפורשים בפסוקים רבים: "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם, גם כי תרבו תפילה אינני שמע, ידיכם דמים מלאו"(ישעיהו א טו); "גם כי אזעק ואשווע שתם תפלתי [רש"י: סתם חלונות השמים בפניה]"(איכה ג ח), ועוד. טעות היא לחשוב תפילה שמתפלל האדם מתקבלת ברצון. באופן מיידי וללא מניעות; בהחלט ייתכן שעוונותיו של האדם יקומו להשטין ולקטרג על תפילתו ולהתנגד אליה, כל עוד הוא אינו רוצה לחזור בתשובה על מעשיו.

למעשה, העובדה שחטאיו של האדם גורמים לכך שה' לא ישמע את תפילתו היא בסופו של דבר גם לטובתו. היא נובעת מכך שה' לא חפץ ברשע, ולא רוצה לשמוע לתפילתם של רשעים, והחוטא נמצא כעת במציאות שהוא רשע לפני המקום. אילו היה הקדוש ברוך הוא מקשיב לתפילתו גם במציאות זו, ובעצם היה מקשיב באופן כללי לתפילות רשעים, היה נוצר מצב גרוע מאוד שבו אין הבדל בין צדיק לרשע בעניין הקשר עם ה'. כדי לא ליצור מצב כזה בו לוקה שורת הדין לגמרי, בוחר ה' לתת משקל לעוונות המתפלל ולהתייחס לתפילתו בהתאם, למרות רחמיו העצומים ורצונו להיטיב לברואיו ולמלא את כל בקשותיהם.

נמצא, אם כן, שקיימת השוואה מסויימת בין הרשעים ופועלי האון האנושיים לבין יצר הרע שבאדם עצמו והמחשבות הרעות שמביאות אותו לחטוא; אלו כמו אלו ניצבים לפני ה' כחיץ המונע את קבלת תפילתו של האדם. ניתן להבין שכאשר דוד מתפלל לה' לפני תפילתו ש"לא יתייצבו הוללים לנגד עיניך" להשטין עליו ולמנוע מתפילתו להתקבל, הוא מתייחס בזה גם לאותם "הוללים" פנימיים - ובעצם מבקש שיסורו ממנו יצר הרע והמחשבות הרעות שהוא מביא. בדבריו אלו דוד למעשה מתחרט על חטאיו, מתנער מכל המחשבות הרעות וחוזר בתשובה שלימה, כדי לפתוח בפני תפילתו את הדרך אל ה' יתברך. גם רבי אלימלך מליז'נסק, אשר זכה לחבר נוסח מופלא של 'תפילה לפני התפילה' (וראה נפלאות הסבא קדישא ח"א דף יא, ניתן לקבל את המקור בדוא"ל tanah.site@gmail.com) הקדיש את החלק העיקרי בתפילה זו לבקשת סליחה, להשתוקקות לתשובה שלמה ולהדגשת העובדה שיצר הרע אינו מבטא נכונה את רצונו האמיתי של המתפלל. כך יכול האדם לגשת בלב נקי אל התפילה, אשר בחסדי ה' תתקבל ברצון.

להתחבר לעצמך לפני התפילה

ישנו ממד נוסף, חשוב מאוד, לתפילה שאדם נושא לפני שהוא ניגש להתפלל, הוא התפילה עצמה והקשר בין האדם לה'. כאשר עוברת על האדם תקופה קשה ומרובת בעיות, או שמאמציו בתחומים שונים אינם נושאים פרי - יתכן שתיווצר אצלו תחושת ריחוק מהבורא, הוא יתקשה להאמין שה' שומע אותו, ותחסר לו ההרגשה שהוא קרוב מספיק לא-להים כדי שתפילתו תיענה. במצב זה, גם אם יכריח האדם את עצמו לומר את מילות התפילה, קרוב לוודאי שיכשל בנסיונו לכוון בה. חוסר הריכוז והבלבול שיהיו מנת חלקו הם תולדה של נתק; נתק בין מילותיה של התפילה לבין מצבו הנפשי העכשווי של המתפלל, שאיבד את האמון בתפילתו.

הפתרון לריחוק שנוצר בין האדם ובין מילות התפילה הוא 'תפילה לפני התפילה'. תפילה כזו (בנוסח אישי או בנוסח שתיקן ר' אלימלך) מגשרת על פני מרחק זה, ונוגעת ישירות בנושא שכרגע מעסיק את האדם ובוער בלבו. היא מתארת לפני ה' את מצבו של המתפלל, את הנתק שהוא חווה, ואת רצונו העז לחזור ולחוש בקרבת אלוקים ולהרגיש שתפילתו נשמעת במרום. במקום להתנתק מעצמו וליצור אשליה כאילו יש באפשרותו להתפלל בכוונה, מסוגל המתפלל להפוך דווקא את תחושת הריחוק למוקד של חיבור, ולהמיר את הנתק בתפילה אמיתית מעומק הלב, על הנתק הזה ממש. אחרי שחיבר בין הרגשתו הפנימית ובין התפילה, יהיה לאדם קל לאין ערוך להמשיך אל נוסח התפילה שתקנו חז"ל ולהתפלל אותו בריכוז ובכוונה.

משמעות עמוקה זו של תפילה לפני התפילה מהווה תשובה נוספת לשאלה בה פתחנו בביאור מזמור זה, מדוע אין בבקשתו של דוד "אמרי האזינה י-הוה' סתירה פנימית. כעת מובן שבקשה זו שונה באופן מהותי מכל תפילה 'רגילה'. במצבים בהם מן הנמנע לגשת ישירות אל התפילה, מסוגלת התפילה לפני התפילה להתגבר על המחסומים ולפתוח עבור האדם את שערי הלב ושערי השמים.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך