תנ"ך על הפרק - תהילים א - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים א

568 / 929
היום

הפרק

אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲ‍ֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

אשרי האיש. אפשר להסמיך רמז שאם חטא אפילו בשוגג תכף יכנע וישפוך נפשו לפני ה' שימחול לו ובזה לא יבא לחטא אחר או למזיד. וזהו ראשי תיבות אשרי האיש. אם שגג רחמים יבקש ה' אלהים יסלח שגגתו:כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. אפשר במ"ש התוספות דמחשבה מועלת אפילו לדברי תורה היינו שאינו עוסק לשמה אבל אם עוסק לשמה אין המחשבה מזקת אותו. והכא מיירי בצדיק ונאמר בו אשרי ולומד לשמה. ולכן בתורת ה' חפצו וכל מעיניו ומחשבתו בזה ועכ"ז אינו מזיק לו ובתורתו יהגה יומם ולילה כיון דלומד לשמה ובא לכלל שנקראת תורתו. ויען עיקר התורה היא שלום ולא אפשר אלא ע"י הענוה לזה רמז והיה כעץ שתול ס"ת גימטריא ענו עם הכולל וע"י הענוה ותורה לשמה זוכה להוציא לאור חלקו שקבל מסיני וזהו אשר פריו שקבל מסיני יתן בעתו בכח השכינה שהוא מרכבה אליה לפי שהוא עניו ובזה יוציא לאור חלקו וז"ש אשר פריו יתן בכח השכינה הנקרא עת והוא עניו שהוא מרכבה אליה וזהו בעת"ו. ועלהו לא יבול אפילו יפלפל דרך חידוד לא יבול וכמו שאמר המגיד למר"ן ז"ל דרך אחד שאמרת בהרמב"ם הוא אמת ולזה כיון הרמב"ם ז"ל והדרך אחר לא תמחוק יתיה דהוא חריף וקב"ה חדי בפלפולא וזה רמז ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח לזכות הרבים וכל זה זכו ע"י הענוה דנחשבים לאין ומכוונים אל האמת כמ"ש פ"ק דעירובין גבי בית הלל דהלכה כמותם מפני שהיו ענוים ומכוונים אל האמת וזה רמז והחכמה מאי"ן תמצא וזה רמז תורה צוה לנו משה צוה גימטריא מאי"ן דלקנות התורה צריך ענוה ומה גם כי תורה לשמה פירש רבינו האר"י ז"ל לתקן פרצוף לאה שנקראת ענוה בסוד עקב ענוה יראת ה' באופן כי ענוה עיקרה לתורה וכמו שאמרנו דז"ש והחכמה מאי"ן תמצא. וגם רמז כונת לשמה להמשיך מיסוד אבא ללאה שהיא ענוה וז"ס והחכמ"ה מאי"ן תמצא. והרשעים במקום ענוה לחשוב מאי"ן. אומרים לא כן גימטריא מאי"ן. וז"ש לא כן הרשעים. א"נ אפשר כי אם בתורת ה' חפצו וכו' במ"ש הרב חובת הלבבות ז"ל דחייב ללמוד בתחילה הדינים הנצרכים לו כמו דיני תפלה וברכות ואיסור והיתר ואח"כ שיהיה בקי בשאר סדרים וז"ש כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו כלומר הדינים הנצרכים לו יהגה יומם ולילה. א"נ רמז מ"ש רבינו האר"י ז"ל דבחלק תורה שהוא חושק בה ילמוד דנראה שבגלגול זה בא לתקן חלק לימוד זה וזה רמז בתורת ה' חפצו בחלק לימוד שהוא חפץ זה ילמוד ובתורתו יהגה יומם ולילה כלומר בחלק לימוד זה שהוא חפץ נקראת תורתו דלזה בא בגלגול זה ללמוד בחלק זה ובו יהגה. ולא יעשה הפך חפצו ללמוד בחלק אחר. והיה כעץ וכו' אשר פריו יתן בעתו וכן הלומד במקום שהוא חפץ הוא פריו בעתו שבגלגול זה בא לתקן חלק לימוד זה. וכל אשר יעשה יצליח גימטריא קמח. לא כן הרשעים שמבטלים תורה וכתב הרמב"ם ז"ל שמי שנגזרה עליו גזירה מקודם יהיה בטל מהתורה וז"ש כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח שהתורה נגד הרוח והרשעים כמוץ אשר תדפנו רו"ח שאם לא תקנו הנפש במעשים טובים ודאי לא יזכו בלימוד שהוא נגד הרוח על כן לא יקומו רשעים ר"ת לא יקומו רשעים לר"י שהיא קליפת זנות דשלטה בהם הקליפה כי יודע ה' דרך צדיקים ר"ל הענוה של צדיקים כמ"ש בשוחר טוב מזמור ג' על פסוק הולכים בדרך בדרך ענוה. וענוה של צדיקים קמי שמיא גליא שהיא ענוה אמיתית שאין בה דופי והענוה סיבה שיהיו צדיקים דמתכפרים העונות ואין סט"א שולט בוו וכאלו הקריב כל הקרבנות וכהנה רבות:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך