תנ"ך על הפרק - צפניה ג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

צפניה ג

548 / 929
היום

הפרק

ה֥וֹי מֹרְאָ֖ה וְנִגְאָלָ֑ה הָעִ֖יר הַיּוֹנָֽה׃לֹ֤א שָֽׁמְעָה֙ בְּק֔וֹל לֹ֥א לָקְחָ֖ה מוּסָ֑ר בַּֽיהוָה֙ לֹ֣א בָטָ֔חָה אֶל־אֱלֹהֶ֖יהָ לֹ֥א קָרֵֽבָה׃שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ אֲרָי֖וֹת שֹֽׁאֲגִ֑ים שֹׁפְטֶ֙יהָ֙ זְאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב לֹ֥א גָרְמ֖וּ לַבֹּֽקֶר׃נְבִיאֶ֙יהָ֙ פֹּֽחֲזִ֔ים אַנְשֵׁ֖י בֹּֽגְד֑וֹת כֹּהֲנֶ֙יהָ֙ חִלְּלוּ־קֹ֔דֶשׁ חָמְס֖וּ תּוֹרָֽה׃יְהוָ֤ה צַדִּיק֙ בְּקִרְבָּ֔הּ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה עַוְלָ֑ה בַּבֹּ֨קֶר בַּבֹּ֜קֶר מִשְׁפָּט֨וֹ יִתֵּ֤ן לָאוֹר֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר וְלֹֽא־יוֹדֵ֥עַ עַוָּ֖ל בֹּֽשֶׁת׃הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶחֱרַ֥בְתִּי חֽוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃אָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּירְאִ֤י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם׃לָכֵ֤ן חַכּוּ־לִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לְי֖וֹם קוּמִ֣י לְעַ֑ד כִּ֣י מִשְׁפָּטִי֩ לֶאֱסֹ֨ף גּוֹיִ֜ם לְקָבְצִ֣י מַמְלָכ֗וֹת לִשְׁפֹּ֨ךְ עֲלֵיהֶ֤ם זַעְמִי֙ כֹּ֚ל חֲר֣וֹן אַפִּ֔י כִּ֚י בְּאֵ֣שׁ קִנְאָתִ֔י תֵּאָכֵ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ׃כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כ֑וּשׁ עֲתָרַי֙ בַּת־פוּצַ֔י יוֹבִל֖וּן מִנְחָתִֽי׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹ֤א תֵב֙וֹשִׁי֙ מִכֹּ֣ל עֲלִילֹתַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר פָּשַׁ֖עַתְּ בִּ֑י כִּי־אָ֣ז ׀ אָסִ֣יר מִקִּרְבֵּ֗ךְ עַלִּיזֵי֙ גַּאֲוָתֵ֔ךְ וְלֹֽא־תוֹסִ֧פִי לְגָבְהָ֛ה ע֖וֹד בְּהַ֥ר קָדְשִֽׁי׃וְהִשְׁאַרְתִּ֣י בְקִרְבֵּ֔ךְ עַ֥ם עָנִ֖י וָדָ֑ל וְחָס֖וּ בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃שְׁאֵרִ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל לֹֽא־יַעֲשׂ֤וּ עַוְלָה֙ וְלֹא־יְדַבְּר֣וּ כָזָ֔ב וְלֹֽא־יִמָּצֵ֥א בְּפִיהֶ֖ם לְשׁ֣וֹן תַּרְמִ֑ית כִּֽי־הֵ֛מָּה יִרְע֥וּ וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃רָנִּי֙ בַּת־צִיּ֔וֹן הָרִ֖יעוּ יִשְׂרָאֵ֑ל שִׂמְחִ֤י וְעָלְזִי֙ בְּכָל־לֵ֔ב בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃הֵסִ֤יר יְהוָה֙ מִשְׁפָּטַ֔יִךְ פִּנָּ֖ה אֹֽיְבֵ֑ךְ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לֹא־תִֽירְאִ֥י רָ֖ע עֽוֹד׃בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ׃יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛יִךְ בְּקִרְבֵּ֖ך גִּבּ֣וֹר יוֹשִׁ֑יעַ יָשִׂ֨ישׂ עָלַ֜יִךְ בְּשִׂמְחָ֗ה יַחֲרִישׁ֙ בְּאַ֣הֲבָת֔וֹ יָגִ֥יל עָלַ֖יִךְ בְּרִנָּֽה׃נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה׃הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכָל־הָאָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽם׃בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם לְעֵינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

לא שמעה בקול. פירוש לקול הנביאים לא לקחה מוסר מגלות עשרת השבטים בה' לא בטחה הגם דכתיב ואתם הדבקים בה' חיים כלכם בה' לא בטחה פי' במ"ש ואתם הדבקים בה' ואמרו בזהר הקדוש הדבקים בה' אל אלהיה לא קרבה בעסק התורה כי כל התורה שמותיו של הקב"ה ועזבה התורה: לכו חכו לי. המתינו למה שאמרתי לי כי כל מקום שנאמר לי אין לו הפסק לעולם ואמרתי ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכן כי לי בני ישראל עבדים וכן והיו לי לעם וכיוצא: מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי. פירש רבינו האר"י ז"ל עתרי בת גימטריא ב"פ ישראל ת"ת פוצ"י גימטריא מקום יובילו"ן מנחתי גימטריא איש איש כמספר בכתר דהיינו יעלו מן הגלות פוצי גימטריא מקום מת"ת בכת"ר: רני בת ציון. אפשר לפרש דאע"ג דקול באשה ערוה ואמרו בסוף סוטה זמרן נשי ועניין גברי כאש בנעורת מ"מ אמרו פ' כל היד היכא דאיכא אימתא דשכינתא בטלים הרהורים. ומה גם לעת"ל דליכא יצה"ר ולשמחת מצוה שרי וזה רמז דרך דרש רני בת ציון בת ממש שהנשים משוררות לשמחת מצוה. הריעו ישראל הזכרים עניין גברי שמחי ועלזי בת ירושלם כלומר בנות ירושלם הנשים בשמחת מצוה כי הסיר ה' משפטיך בגליות ואביזרייהו. וכי תימא קול באשה ערוה וזמרן נשי ועניין גברי כ"ש דאסיר לז"א פנה אויבך נתבטל היצה"ר ועוד ה' בקרבך איכא אימתא דשכינה לא תיראי רע אין פחד מהרהורים כי לא תראי מהרע אך איכא מורה שמים ואימתא דשכינה אהני גם כי איכא יצר הרע כמדובר כל שכן דנתבטל יצה"ר ולשמחת מצוה כמדובר שרי. ביום ההוא יאמר לירושלם אל תראי מיצה"ר ציון אל ירפו ידיך מהדבקות ומעסק התורה כי נתבטל היצה"ר: בעת ההיא אביא אתכם וכו'. אפשר לרמוז במ"ש מהרימ"ט ז"ל דבמקדשים היו בחינת אירוסין והקדושין על תנאי שלא יעבדו ע"ז ונתבטלו הקדושין ולעת"ל יהיו קדושין חדשים ונשואין בחצר דידיה ואותו הקשר והיחוד שהיה בין ה' ובין ישראל יחזור כפלי כפלים לעד לעולם. וז"ש בעת ההיא אביא אתכם כי הקדושין על תנאי ונתבטלו. וכי תימא א"כ נתבטלה האהבה והקשר אשר בינינו לז"א ובעת קבצי אתכם לשון קדושין כמ"ש עצורתי פ"ק דקדושין וז"ש ובעת בהא שעתא קבצי אתכם לשון קדושין ולענין היחוד והאהבה יגדל נא מאד מאד כי אתן אתכם לשם ולתהלה ואז יהיו נשואין לעד: בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה'. אפשר במ"ש בפסיקתא דאמר הקב"ה שנצא לחירות בשביל שלקינו בעינינו וא"צ גט שחרור דשן ועין כתוב בתורה כמ"ש פ"ק דקדושין וז"ש בשובי את שבותכם שתהיו בני חורין לעיניכם בשביל עיניכם שהכיתי וכי תימא צריך גט שחרור לז"א אמר ה' כלומר כתוב בתורה דבשביל עין יוצא לחירות ואין צריך גט שחרור הוא ברחמיו יגאלנו למען שמו והיתה לה' המלוכה מלך חפץ בחיים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך