תנ"ך על הפרק - ישעיה סד - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה סד

398 / 929
היום

הפרק

כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזולו. יש לדקדק דהול"ל בעשותך נוראות לא קוינו. ואפשר במ"ש הרב מהר"ש פרימו ז"ל מהזהר הקדוש דגאולת מצרים משם נמשך שפע לגאולה העתידה בעזה"י. וגאולת מצרים עצמה בעבור התורה שעתידין לקבל כמש"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה וכמ"ש רז"ל. וז"ש בעשותך נוראות ביצ"מ בו בפרק לא נקוה שתהיה סיבה לגאולה העתידה. אבל עתה ידענו כי משם נמשך. והכל היה בעבור התורה אשר מרוב ענותנותך ירדת על הר סיני לתת לנו התורה ומפניך הרים נזלו: פגעת את שש ועושה צדק וכו'. אפשר לומר במה שחקרו המפרשים דהקב"ה נוטל צדיק מן הדור ונפרע מהצדיק מדין ערב והרי קי"ל דלא יפרע מן הערב תחילה. ואפשר לישב במ"ש הרב משנה למלך ז"ל פ' כ"ה דמלוה דין ג' דהא דלא יפרע מן הערב תחילה אינו כשידוע שיכול ליפרע מהלוה בכל זמן ואפ"ה בקש ערב דאז הוי כאלו התנה שאם ירצה יפרע מן הערב תחילה ובהא ניחא נמי חקירה זו דכיון דהחייבים תמיד ברשותו ואין מידו מציל ועם כל זה בקש ערבות הצדיקים נודע דאם ירצה יפרע מהערב תחילה. וז"ש פגעת את שש ועושה צדק כלו' מפני הרעה נאסף הצדיק וה' הפגיע בו את עון הדור בדרכיך יזכירוך לטובה כי הכל אמת. וכי תימא לא יפרע מן הערב תחילה. וה"נ הנה אלה רשעים ימקו בעונם וצדיק כתמר יפרח לז"א הן אתה קצפת ונחטא כלומר כיון דבידך נפשנו ואתה מושל בכל ואם קצפת אתה מחסר הכל ונחטא לשון חסרון מן והיינו אני ובני שלמה חטאים א"כ כשלקחת הצדיקים ערבים ודאי ליפרע מהם תחילה ולקיום העולם להמלט אנחנו וזהו בהם עולם ונושע אנחנו. ועוד נראה דאעיקרא אין כאן חקירה דהכא הוי כמי שאינו יכול ליפרע מן הלוה דהא הרשעים מלאים עונות ומעט מצות שלהם לקחתם הסט"א. והן אמת שיכול הקב"ה להמית הרשעים אבל אין זה פרעון דמה בצע במיתתם וילכו לגהנם. אבל הצדיק בפטירתו הוא מברר ניצוצי הקדושה לרוב ותכנע הסט"א ויבוטל הגזרה רעה שנגזרה על ישראל ונמצא שאינו יכול ליפרע מהלוה כי לא במותו יש ריוח כלל משא"כ בפטירת הצדיק. וזה רמז הן קצפת עלינו ונחטא כלומר מה שאתה יכול לעשות ללוה היינו להמיתו לבד ואין זה פרעון דמה תועלת בזה. אך בפטירת הצדיקים בהם עולם ונושע דמבררים ני' הק' מאד ומבטלים גזרות רעות וישועת ישראל בזה וזהו פרעון:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך