תנ"ך על הפרק - ישעיה נז - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

ישעיה נז

391 / 929
היום

הפרק

הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶֽאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן הֲלֽוֹא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר׃הַנֵּֽחָמִים֙ בָּֽאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֙סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃עַ֤ל הַר־גָּבֹ֙הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח׃וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קָדְשִֽׁי׃וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו׃בּוֹרֵ֖אנובנִ֣יבשְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
נאספים. ענין מיתה כמו יאסף אהרן (במדבר כ): נכוהו. ענין יושר כמו בארץ נכוחות יעול (לעיל כו): הנה. לפה: עוננה. ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים יח): הנחמים. מלשון חמימה: באלים. שם אילן סרק כמו כי יבושו מאלים וכו׳ (לעיל א): רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב) בנחלים. ענין עומק וגיא וכן ויחפרו עבדי יצחק בנחל (בראשית כו): סעיפי. כן נקרא שן הסלע כמו אל סעיף סלע (שופטים טו) והוא מושאל מענף היוצא מן האילן אשר יקרא סעיף כמ״ש וכלה סעיפיה (לעיל כז): בחלקי נחל. באבני נחל ויקראו כן ע״ש שהמה חלקים כמ״ש חמשה חלקי אבנים מן הנחל (ש״א יז) ולקצר לא אמר אבני וסמך על המבין: גורלך. ענינו כמו חלק וכן וגורל לבוזזינו (לעיל יז) ע״ש שע״פ רוב יחולק בגורל: אנחם. ענין הפוך מחשבה: והמזוזה. הם העומדים אצל חלל הפתח מזה ומזה: גלית. מלשון גלוי: ותעלי. ענין הסתלקות כמו כעלות גדיש בעתו (איוב ה): יד. מקום: חזית. ענין ראיה כמו ותחז בציון עינינו (מיכה ד): ותשורי. מלשון תשורה ודורון כמו ותשורה אין להביא (ש״א ט) רקוחיך. בשמים מעשה רוקח וכן רקחי במרקחת (דה״א ט): ציריך. מלאכיך כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א): שאול. בור הקבר: נואש. מל׳ יאוש ועזיבת הדבר כמו ואמרו נואש (ירמיה יח): חית. ענין כח ובריאות וכן עד חיותם (יהושע ה): חלית. מל׳ חולי ומכאוב: דאגת. מל׳ דאגה ופחד: תכזבי. ענין עזיבת הדבר כמו תהיה לי כמו אכזב (ירמיה טו): מחשה. ענין שתיקה כמו החשיתי מעולם (לעיל מב): יועילוך. מלשון תועלת: בזעקך. ענין קבוץ ואסיפה על כי באה בזעקת המאסף וכן מה לך כי נזעקת (שופטים יח): הבל. דבר שאין בו ממש: והחוסה. ענין בטחון: ויירש. מל׳ ירושה: סלו. מלשון מסילה ודרך כמו ויסלו עלי ארחות אידם (איוב ל): פנו. ענין הסרה: הרימו. ענין הפרשה וכן תרומה לה׳ (שמות ל): עד. ענינו נצח וכן בטחו בה׳ עדי עד (לעיל כו): דכא. כתות ומשובר: ושפל רוח. כן נקרא העניו: נדכאים. כתותים: אריב. מלשון מריבה: אקצוף. מלשון קצף וכעס: יעטוף. מלשון עטיפה ולבישה: בצעו. ענין גזל וחמס כמו שונאי בצע (שמות יח): שובב. ענין מרד וסרוב כמו מדוע שובבה העם הזה (ירמיה ח): ואנחהו. ענין הנהגה כמו ולא נחם אלהים (שמות י״ג): נחומים. מלשון נחמה ולאבליו. מלשון אבילות וצער: בורא. כל דבר חדש יקרא בריאה: ניב. ענין דיבור כמו ינוב חכמה (משלי י׳) והוא מלשון תנובות שדי (דברים ל״ג) כי הדבור הוא פרי הלשון: נגרש. מלשון גרושין ותנודה: השקט. ענין מנוחה ומרגוע: יוכל. מלשון יכולת: רפש. הוא עפר לח כעין הטיט ואין לו דמיון במקרא ובדרז״ל לא יהיה אלא כרפשו (ב״ק ל׳):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך