תנ"ך על הפרק - ישעיה נד - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה נד

388 / 929
היום

הפרק

רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אָהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֙יכִי֙ מֵֽיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃כִּי־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֖אול תִּפְרֹ֑צִי וְזַרְעֵךְ֙ גּוֹיִ֣ם יִירָ֔שׁ וְעָרִ֥ים נְשַׁמּ֖וֹת יוֹשִֽׁיבוּ׃אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּי־לֹ֣א תֵב֔וֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֙יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד׃כִּ֤י בֹעֲלַ֙יִךְ֙ עֹשַׂ֔יִךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ וְגֹֽאֲלֵךְ֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהֵ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ יִקָּרֵֽא׃כִּֽי־כְאִשָּׁ֧ה עֲזוּבָ֛ה וַעֲצ֥וּבַת ר֖וּחַ קְרָאָ֣ךְ יְהוָ֑ה וְאֵ֧שֶׁת נְעוּרִ֛ים כִּ֥י תִמָּאֵ֖ס אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִֽחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהוָֽה׃כִּי־מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעָר־בָּֽךְ׃כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑נָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהוָֽה׃עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ׃בִּצְדָקָ֖ה תִּכּוֹנָ֑נִי רַחֲקִ֤י מֵעֹ֙שֶׁק֙ כִּֽי־לֹ֣א תִירָ֔אִי וּמִ֨מְּחִתָּ֔ה כִּ֥י לֹֽא־תִקְרַ֖ב אֵלָֽיִךְ׃הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃הןהִנֵּ֤האָֽנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֙חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשׁ֛וֹן תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
רני עקרה. כנסת ישראל עקרה לא ילדה והיא עקרה, והטעם שמעט מספר ישראל:פצחי גם צהלי. פירשתיו:לא חלה. מגזרת חיל (שמות ט"ו י"ד) וכן הוא, פצחי רנה וצהלי עקרה, אשר לא חלה, ועל דעת ר' משה הכהן ז"ל בבל, ועל דרך האמת כל אומה שיש לה בעל והוא מלך:הרחיבי וגו'. טעם הרחיבי מקום, בעבור רוב הבנים:יטו. שב אל בני שוממה, או תחסר מלת נוטים כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ"ח א'):וטעם אל תחשוכי, כמו אל תמנעי אותם, שיטו יריעות אהלך:מיתריך. מיתרי האהל והנה הטעם המדינות והכפרים:כי ימין ושמאל תפרצי. כמו כי תרבי וכמוהו ופרצת ימה [שם כ"ח י"ד] ויש מפרשי' שהוציאוהו מגזרת פרץ:וזרעך גוים יירש. פירוש כי ימין ושמאל תפרוצי:יושיבו. זרעך:תחפירי. כמו וחפרה הלבנה (ישעיהו כ"ד כ"ג), וטעם אל תיראי בהיותך בגלות:עלומיך. רמז לגלות עלומים, או רמז לבית ראשון וגם שני, שהיו רעות רבות לישראל מעורבות בימי מלכותם:אלמנותיך. חסרון המלכות:כי וגו'. מלת בועליך על לשון רבים, וכן עושיך, כמו ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ"ט ב') על דרך מלת אלהים ואדונים, כאשר פירשתי בספר בראשית (בראשית א' א') , והנה טעם בועליך כמו מלכך, (ואלהייך כמו):אלהי כל הארץ יקרא. הטעם כי כל הגוים ישובו לתורת השם וכן כתוב לקרא כלם בשם יי [צפניה ג' ט']:כי וגו'. בעבור שאמר וחרפת אלמנותיך, שהגוים מחרפים את ישראל שאין להם מלך, אמר השם כאשה עזובה היית ועצובת רוח שעזבה בעלה, והנה בעלה חי, כאשר אמר כי בועליך עושיך, ומלת עצובת שם התואר ולא פעול ואם הוא על משקלו, על כן כתוב קראך יי ואשת נעורים כי תמאס אמר השם, וכן היית:ברגע. בי"ת ברגע נוסף כבי"ת בתחילה, בראשון, ויש מפרש שפירש כי הוא מן רוגע הים (ישעיהו נ"א ט"ו), והעד וברחמים:בשצף. אין רע לו, והטעם כמו מעט:ובחסד עולם. הפך רגע, הנה הטעם שתעמוד מלכות ישראל לעולם כאשר הוא מפורש בספר דניאל (דניאל ז' כ"ז), והנה יהיו ימי הגלות ואם ארכו, כמו רגע כנגד ימי המלכות שלא יפסקו:כי מי נח. המבול שהיה בימי נח:זאת. הטעם זאת הגזירה שגזרתי והנחמה שאמרתי:וכאשר נשבעתי שלא יעבור מבול כמי נח על הארץ, והוא הכתוב ולא אוסיף עוד להכות את כל חי (בראשית ח' כ"א):וטעם מקצוף עליך. בעבור שהמשילה לאשה עזובה:כי וגו'. הטעם, יתכן שימושו הרים רק חסדי מאתך לא תמוש וברית שלומי ביני ובינך, והטעם כבעל עם אשתו ביניהם ברית שלום:תמוטינה. כמו תשובינה (יחזקאל ט"ז נ"ה), כי לשון נקבות בפעלים השניים הנראים יבואו על שני משקלים:עניה סוערה. כמו הולך וסוער [יונה א' י"א], או שהיא עומדת בסערה, זאת ירושלם:בפוך. אבן יקרה שחורה, ויש אומרים שכמוהו נפך ספיר (שמות כ"ח י"ח):אבניך. שיבנו בהם:בספירים. אבנים יקרות אדומות, כאשר פירשתי במגילת איכה (איכה ד' ז'):ושמתי כדכד. אין רע למלת כדכד במקרא, והיא אבן יקרה:ושמשותיך. מגזרת שמש, והם בחלונות [צ"ל חלונות] ישימו בם זכוכית, וזה מנהג ארמוני המלכים:[ושעריך]. והם המשמשות על השער:אקדח. אבן יקרה, ואל"ף נוסף והוא מגזרת כי אש קדחה באפי (דברים ל"ב כ"ב):לאבני חפץ. שיש לאדם חפץ בהם, לא ככל האבנים שהם מושלכות אין חפץ בהם:וכל בניך למודי. כמו תלמידי, והנה המלה תאר השם:ורב. פועל עתיד בעבור הוי"ו:בצדקה תכונני. מבנין התפעל והתי"ו מבולע, והטעם שיעשו ישראל צדק בעולם ולא יעשקו הגוים כמשפט המלכים:וטעם לא תיראי. בעבור העושק והחמם יסיר השם המלכות:הן וגו'. אמר רבי יונה הן גור יגור כמו חבור ואמר כי כמוהו נהרסו ממגורות (יואל א' י"ז), והטעם היתכן שיתחבר חבור כי אם ברשותי, והטעם על גוג ומגוג:מי גר אתך. פי' מי שהתחבר והיה אתך ושב עליך, אז יפול, והנכון בעיני כי גור יגור כמשפטו, וכן הוא, היתכן שיגור עמך גר בארץ שהוא שלי כי אם ברשותי, מי שירצה לגור עמך בארצי עליך יפול, כמו אל הכשדי' אתה נופל (ירמיה ל"ז י"ג) על פני כל אחיו נפל (בראשית כ"ה י"ג), והטעם שיפול [צ"ל שיפיל] עצמו תחת רשותך:הנה וגו'. דרך משל:ומוציא כלי. מאש ויתקנהו, וגם אנכי בראתי המשחית שישחית כלי החרש:כל כלי יוצר. שיוצר עליך, להיותו לא יצלח, רק ישבר, הנה יוצר מהבנין שלא נקרא שם פועלו על משקל יוסר (ויקרא ד' ל"ה):וכל לשון וגו'. הנה פירוש זה כל כלי:תרשיעי. הטעם שיאמינו הגוים בתורה, וישראל יראום רשעת דתיהם:זאת נחלת עבדי יי. מהשם, על התורה או על ארץ הצבי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך