תנ"ך על הפרק - ישעיה כז - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה כז

361 / 929
היום

הפרק

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ־לָֽהּ׃אֲנִ֤י יְהוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֙יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃א֚וֹ יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם לִ֑י שָׁל֖וֹם יַֽעֲשֶׂה־לִּֽי׃הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃בְּסַּאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ביום [ההוא]. באותם הימים:[יפקוד]. זאת הפקידה (כמו) הכתובה למעלה:לויתן. הוא התלי ונקרא בריח בעבור שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה:ועל לויתן. גם הוא בים, והוא צורת נחש, כי גם צורת נחש בים, ועקלתון שם התאר:והתנין הוא הגדול אשר בים:ויש אומרים כי לויתן נחש בריח גם עקלתון הם ביבשה, והטעם על מלכי הארץ, והתנין הוא מלך מצרים, כאשר הוא כתוב בספר יחזקאל (יחזקאל כ"ט ג'), ויש אומרים מלך צור, והישר בעיני רבי משה הכהן שהוא (רמז) כמו ויכחד כל גיבורי חיל ונגיד ושר (דברי הימים ב' ל"ב כ "א):ביום. חמר. תירוש כמו תשתה חמר (דברים ל"ב י"ד), והטעם שתתן פרי הרבה:ענו. נגון, קול ענות (שמות ל"ב י"ח):לה. לציון, ומלת ענו למנגנים, וכבר הזכיר הנביא [לעיל ה' ז'] שיהודה נטע שעשועי השם:אני. נוצרה. על השכינה שהיא בציון:לרגעים אשקנ'. משל לנבואה שלא תפסוק:פן יפקד עליה. אמר ר' יונה המדקדק כי פן כמו לא ויו"ד יפקוד תחת אל"ף סימן המדבר, וכמו ארח חיים פן תפלם (משלי ה' ו'), והטעם על כל העמים אפקד בלתי עליה, ויאמר רבי יצחק בן שאול נ"ע כי יפקד כמו לא נפקד ממנו איש (במדבר ל"א מ"ט), שהוא דבק עם לרגעים אשקנה פן יבול עליה כל אחד מעליה, כמו נובלת עליה (ישעיהו א' ל'). ויאמר רבי משה הכהן פן יפקד עליה האויב, אצרנה לילה ויום, והוא הישר בעיני:חמה וגו'. יש אומר כי גם אלה דברי השם, והטעם אין לי חמה רבה:מי יתנני [שמיר ושית]. כדרך בן אדם דבר הכתוב, ויחסר בי"ת כמו כי ששת ימים (שמות כ"א י"א), וכן הוא, מי יתנני בשמיר ובשית שיש בכרם, והטעם על הרשעים, וביום מלחמתי בכרם, אפשעה בה, כמו כי כפשע (שמואל א' כ' ג'):אציתנה. אבעירנה, כמו למה הציתו עבדיך (שמואל ב' י"ד ל"א):או יחזק. ישראל במעוזי אז לא אלחם עם יש', כטעם היה השם כאויב (איכה ב' ה'):וטעם שלום יעשה לי פעמים, ולא עם אומות העולם בשבילם:ויאמר רבי משה הכהן כי פירושו כן, זה שאומר לא אומר אותו בחמה שיש לי. מי יתנני. כמו מי יתן לי, וכמוהו כי ארץ הנגב נתתני (שופטים א' ט"ו), מי יתן לי השמיר והשית בכרם, והטעם אם לא יסירו ישראל הרשעים מהם אהרג הכל. או יחזק במעזי. אז ישרש יעקב:ולפי דעתי כי חמה אין לי איננו דברי השם, ואל תתמה כי בספר הזה רבים כאלה, והנה עד קרוב הרינו חלנו, יחיו מתיך (ישעיהו כ"ו י"ח), ואלה דברי איש יהודה, אחר שהשם אמר אני יי נוצרה לרגעים, פן יפקד עליה אמרו אין אנחנו מדברים בחמה, שאם יבוא האויב לשום הכרם שמיר ושית, הייתי הורג את עצמי, כמו והיה יחזקאל לכם (יחזקאל כ"ד כ"ד) ואת שמואל (שמואל א' י"ב י"א) כאשר עשה ביום הזה (ויקרא ח' ל"ד), והנה במלחמה דבר עם מי יתנני, או יחזק השם שיתן לי עוז ברית, שיהיה השם בשלום עמי, גם האויב, אז ישרש יעקב, והוצרכתי לפירוש הזה בעבור מלת יעשה שלום לי, כי השם עושה שלום לבדו:הבאים. בימים הבאים, ויחסר בי"ת כאילו אמר בהבאים, ויש אומרים כי טעמו הבנים:ישרש. ותשאר שרשיה (תהלים פ' י'):תנובה. פרי:הכמכת וגו'. זאת הפרשה על גלות שמרון והעד האשרים:מכהו. הוא אשור:הרוגיו. הם הכנענים הנהרגים בקחת ישראל את ארצם, והטעם כי השם לא הכה את ישראל כמכות אלה הנזכרים:בסאסאה. רובי המפרשים אמרו שהוא מגזרת סאה, והטעם מדה, והיא מלה כפולה כמו ירקרק (ויקרא י"ג מ"ט) מטלטלך (ישעיהו כ"ב י"ז):ה"א תריבנה על שמרון והנה אחר כן כי עיר בצורה:בשלחה. יש אומר כי היא השחיתה עצמה בכלי מלחמתה, כמו ובעד השלח יפלו (יואל ב' ח') והנכון שהוא מגזרת שלחיך (שיר השירים ד' י"ג) והעד ביום קדים, והנה הוא כן, במדה שמדדה לנפשה, כי מריבה עשתה אפילו עם אנשי כפריה, והם שלחה, על כן הגה השם אותה, כמו אשד הוגה מן המסילה (שמואל ב' כ' י"ג), והנה הה"א תחת יו"ד השורש כמו ידה הדה (ישעיהו י"א ח'):ביום קדים. רוח מזרחית:לכן בזאת יכופר עון יעקב. והטעם שלא יבוא לו רע, כי עון יעקב רע, והנה הטעם שהיתה הגזרה בטלה אילו היו מבטלין ע"ז:הסר. שם הפעל:מזבח. של הבעלים:גיר. כמו סיד:מנופצות. ככלי יוצר תנפצם, משוברות:לא יקומו. יעמדו:כי [עיר בצורה] בדד. היא, והיא שמרון:סעיפיה. כמו על שתי הסעיפים (מלכים א' י"ח כ"א), והטעם על ערי הפרזות:ביבש קצירה. כמו וטל ילין בקצירי (איוב כ" י"ט):תשברנה. הפארות, שהם קטנים מהקציר:מאירות. יש אומרים מגזרת אריתי מורי (שיר השירים ה' א'), והטעם לוקטות, והטעם אפילו הנשים שאין להם כח, ויש אומרים שמאירות כמו מבעירות, והטעם כי יהיו לעצים, וזה הנכון, וכמוהו ולא תאירו מזבחי חנם (מלאכי א' י'):והיה. באותם הימים:יחבט. כמו כי תחבט (דברים כ"ד כ'), חובט חטים (שופטי ו' י"א):על כן תלוקטו והטעם כי ישאר מעט מרוב:והיה. הטעם אז יבקשו כל בני אפרים הנדודים לשוב אל ירושלם, כי ראו כי מלכותם אבדה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך