תנ"ך על הפרק - ישעיה יב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה יב

346 / 929
היום

הפרק

וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃זַמְּר֣וּ יְהוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑המידעתמוּדַ֥עַתזֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני. אפשר לומר במ"ש המפרשים דהחוטא בעון פשעו תורתו ומצותיו הלכו שבי לפני צר הסט"א מקום אופל וצלמות וכשיחזור בתשובה כביכול הוא ברחמיו מוציא לאור כל ניצוצי תורתו ומצותיו מהסט"א והוו בה קמאי דזה בצד מה דומה למאי דקי"ל בזקן ואינו לפי כבודו להשיב אבדה הוא פטור. והכא זה החוטא אבד תורתו ומצותיו והם במקום הסט"א וח"ו אין כאן מצות השבת אבידה דאין כבודו ית' ליטפל בה. וניחא לרבנן במ"ש הרמב"ם פי"א דאבידה דזקן ואינו לפי כבודו אם מצא בהמה והכישה נתחייב להטפל בה והקב"ה מיסרנו בתוכחות על עון ועי"ז מתעורר החוטא לשוב מרשעו ועיניו תראינה אשר הלך חשכים ויחזור בתשובה וזה דומה בצד מה לזקן שהכיש בהמה שנתחייב להשיבה וכביכול והיסורין הם כהכיש בבהמה דעי"ז החוטא מתעורר שיצא מרשות הגבוה ומתחיל לשוב וה' ברחמיו מקבל תשובתו ומחזיר אבדתו. וז"ש אודך ה' כי אנפת בי והבאת עלי יסורין ואני שמח ונותן הודאה על היסורין דאלמלא היסורין לא היתה תקומה לאבידת נפשנו כי הוא יתברך אינו חייב להחזירנו דהו"ל כדין זקן ואינו לפי כבודו. ולכן אודך ה' כי אנפת בי שהבאת עלי יסורין דבזה דומה להכישה במקל והיסורין הם סיבה כי ישוב אפך ותנחמני בהחזיר לי נפשי והתורה והמצוה. א"נ לפי פשוטו אפשר דכשבאין יסורין אם יתעורר שחטא ויודה על חטאתו הקב"ה מכפר ומבטל היסורין כמשז"ל וז"ש אודך ה' כי אנפת בי פירוש אני מודה על חטאתי מכח היסורין שהבאת לי. ואז ברחמיך מדת רחמי' וזהו אודך ה' בעל הרחמי' כי ישוב אפך ותנחמני כי רחום אתה. וכן תרגם יונתן ישוב אפך וכדו דתיבת לאוריתא יתוב רוגזך וכו': הנה אל ישועתי. אפשר לומר במ"ש בירושלמי דסוף ברכות חד ארכון דשמיה אלכסנדרוס הוה קאים ודאין חד לסטים א"ל מה שמך אלכסנדר אמר אלכסנדרוס פניי לאלכסנדר. ומה מי ששמו כשם בשר ודם ניצול מי שתולה בטחונו בהקב"ה עאכ"ו הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. ורז"ל במתק לשונם סו"ד שתו והלומד בזהר הקדוש וכתבי רבי' האר"י ז"ל יבין. וז"ש הנה אל ישועתי דהנקרא בשם ב"ו ניצול. ומה שאני אומר בפרסום הוא אבטח ולא אפחד כמ"ש רז"ל מי שתולה בטחונו בהקב"ה עאכ"ו ודוק כי קצרתי: כי עזי וזמרת יה וכו'. אפשר לומר דנתן טעם על מ"ש אבטח ולא אפחד כי עזי והענין במ"ש הרב ש"ך עה"ת דבמצרים הוסיף אחד על מספר אלהים והם פ"ז כמנין אני ה' וגאלנו ממצרים וז"ש כי עז"י גימטריא פ"ז בזה אבטח ולא אפחד שאני רואה דברחמיו הוסיף אחד על אלהים ונעשה עז"י גימטריא אני ה' לרחם עלי. ועוד וזמרת יה שהיא התורה שנתן לנו מסיבה שאנו בנים וכרחם אב על בנים ירחמנו וזהו ה' שם הרחמים. ועוד ויהי לי לישועה ר"ל מ"ש לי והייתם לי סגולה וכיוצא וכל מקום שאמר לי אין לו הפסק והוא לעולם: ושאבתם מים בששון. תרגם יונתן ותקבלון אולפן חדת שיתרבה השפע וילמדו רזי התורה ונראה כתורה חדשה ואפשר לרמוז הישועה שם הויה ב"ה. ש"ע באמצע שיושפע שפע מש"ע נהורין. וס"ת ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה גימטריא הק"ם שם מע"ב שמות וסודו להגביה המזל. ורמז שהתורה צריכה שמחה ואז יבין וז"ש ושאבתם מים תורה בששון שמחה בה' ובתורתו: הודו לה' קראו בשמו. אפשר במ"ש מהרח"ו ז"ל בפ' ואתחנן אל ה' וכו' דהשער הוא מ' והוא שם אדני אלהים אבל התפלה לשם הויה דוקא וז"ש הודו לה' שם הויה כי לו דוקא התפלה וההודאה. אבל השער הוא מ' וז"ש קראו בשמ"ו כי שם הוא מ': צהלי ורני יושבת ציון כי גדול וכו'. אפשר כנגד נשי ישראל מדבר רני ושמחי כי גדול בקרבך קדוש ישראל ויש גילוי שכינה ועל ידי זה הנשים טהורות ויולדות זכרים כמו שאמרו רז"ל. ויש מי שפירש במ"ש בזהר הקדוש אימתי אקרי גדול בזמן שהוא בעיר אלהינו וז"ש צהלי ורני כנגד השכינה שיש יתרון גדול כי גדול בקרבך דהוא גדול כשהוא בקרבך. ומורי הרב זלה"ה פירש דכשיש גלוי שכינה איכא אימתא דשכינה ויכולות הנשים לשורר כמ"ש פ' כל היד על דרך זה. וז"ש צהלי ורני האשה כי גדול בקרבך ואין לחוש משום קול באשה דאיכא אימתא דשכינה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך