וישמע את דברי בני לבן וגו'. ג' דברים הללו גרמו לו לשוב א' ששמע דברי בני לבן ב' שראה פני לבן זועפים והרגיש ברוע לבבו וגם הכיר שהיו בניו מתקנאים בו והג' שאמר לו הק' לצאת:
ויאמר ה' אל יעקב שוב וגו'. זה החלום שסיפר לרחל וללאה אלא כאן קיצר דבריו ולמטה כשסיפר לרחל וללאה פי' הכל אבל בכאן לא חשש להאריך אלא שסיפר מי גרם לו לצאת:
רואה אנכי את פני אביכן וגו'. כלו' אביכן מראה לי פנים זועפות והק' פנים שוחקות שהיה עמדי בדין הוא עלי להניח את אביכן ולילך אחר מצותו של הק':
ואתנה ידעתן. כלו' מה שאביכן מראה לי פנים זועפות לא מן הדין כי אתם ידעתן כי בכל כחי עבדתיהו ואין זה כי אם רוע לב כי אני לא עשיתי עמו רק טוב אבל הוא עושה עמי רעות:
והחליף את משכרתי. שבתחלה אמר לו יהיה כדבריך ואח"כ חזר בו והחליף ולא עמד בדיבורו:
עשרת מונים. לפי הפשט לאו דווקא אלא הרבה פעמים כמו ואפו עשר נשים לחמכם וגו' מונין מניינם, וגם י"ל לשון אונאה כמו (ישעיה מ"ט כ"ו) והאכלתי את מונייך את בשרם, ואם תאמרו לא הרעה לך כי בכל הצלחת זהו בעל כרחו ולא ברצונו היה כי ברצונו הרע לי אלא שהק' לא נתנו להרע לי אלא היה מטיב לי שאם כה יאמר נקודים יהיה שכרך כשהוא רואה שמאותו מין נולדו הרבה היה מחליף לי לשנה הבאה למין אחר וכך היה עושה בכל שנה כדי להמעיט שכרי והק' היה מצליח לי והיו כולן יולדות מאותו המין שהיה מתנה לי:
ויצל אלהים את מקנה אביכן. הפריש מקנה אביכן ממנו ונתנו לי כמו (במדבר י"א) ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם וגם הראני בחלום שהוא תובע עלבוני שהראני בחלום העתודים וגו':
ברודי'. נקודים דקות כמו מקום שנפל שם ברד שנראה מקום המכות שמכה שם ברד רצופות ודקות ומדובקות זו בזו כך היה הלבן דק ומדובק במכות של ברג גרשל"א (grêle, Hagel) בלע"ז:
וגם אמר לי המלאך שא נא עיניך וראה. כי הק' תובע עלבונך כי ראיתי המלאך שהיה שלוחו של מקום מדבר בלשון שכינה:
ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. ותבעתי עלבונך וא"ת מאחר שהק' מסייעך ומצליחך מה איכפת לך בכל אשר תעשה אלא עמוד והצלח לכך אומר הק' צוה עלי לצאת ולשלם לו נדרו היינו דכתיב ויאמר ה' שוב אל ארץ אבותיך אלא שלשם קיצר וכאן סיפר להם כדי שיאותו ללכת אחריו:
העוד לנו חלק וגו'. מה אנו ממתינות כאן העוד לנו חלק במה שיש לו שנמתין ליקח חלקינו:
הלא נכריות נחשבנו לו. שכשנתננו לבעל שדרך לתת שילוחים ונדונייא לבנות לא נתן לנו כלום והיה אומר לך עשה לעצמך דיי והוא מכרנו ולקח עבודתך לעצמו ואכלה ולא נתנה לנו כ"ש שלא יתן לנו ירושה שאין דרך לתת לבנות ועתה עשה מה שצוה לך הק' והננו אחריך:
הציל. הפריש הוא לנו כי בחלקו המגיעו אין לנו כלום:
ולבן הלך לגזוז את צאנו. אשר ביד בניו ומצא יעקב מקום לילך בלא ידיעתו ואף רחל מצאה לגנוב את התרפים שהיו מדברים ואומ' ע"י מכשפים ולכך חמדתן רחל אבל לבן היה עובד אותן ועשה אותן ע"ז וגנבה רחל את התרפים ויעקב לב לבן וע"י שתיהן נרדף אחריהן:
ויוגד ללבן ביום הג'. כי דרך ג' ימים בינו לבין יעקב כמו שנ' וישם דרך ג' ימים ביניו ובין יעקב וחזר ג' ימים לביתו לרדוף אחר יעקב וד' ימים מביתו להר גלעד זה דרך שבעת ימים ומה שהלך יעקב בעשרה ימים הלך לבן בד' ימים כי יעקב הולך לאטו לרגל המלאכה ולרגל הילדים:
תדבר עם יעקב. דקונטרליא"ר כמו (במדבר י"ב) ותדבר מרים ואהרן, (שם כ"א) כי דברנו בה' ובך:
מטוב ועד רע. כלו' לא תאמר לו אף טובה כי פעמים שאדם אומר דבר קשה לחבירו ומכוין לטובתו אבל איני רוצה בטובתך ולא שתייסר אותו בדברים קשים אפי' לטובתו:
ויעקב תקע את אהלו בהר. בהר גלעד אלא מפני שסופו לפרש בלבן לא חש לפרש כאן שהר גלעד אתרווייהו קאי:
למה נחבית לברוח. ולא המתנת לי עד שובי:
עתה הסכלת עשו. עד השתא היית חכם וחכמת גבי עשו בבכורה ובברכה וגם עמי נהגת בחכמה אבל עתה הסכלת עשו:
יש לאל ידי לעשות עמכם רע. ולכך הסכלת עשו ומניין לך שלא אתנקם ממך וגם אלקיכם יודע כן והיה מתפחד פן אקח נקמתי מכם ולכך בא אלי להזהירני עליכם:
ועתה הלוך הלכת. כלו' בהליכתך יש לתת טעם כי נכסוף נכספת ומרוב חמדתך לא המתנתני:
למה גנבת את אלהי. בגניבת אלהי מה טעם יש:
כי יראתי. מה שאמרת כי טעם מה שלא המתנתיך מפני חמדת ללכת אל בית אבי אינו אלא אמרתי פן תגזול איש רע ובליעל אתה, ועל אלהיך עם אשר תמצאם לא יחיה אלא ימות:
ולא ידע יעקב. שאם היה יודע לא היה מסיר אותה למיתה ואם קללה היא לא היה מקללה:
ויבא לבן באהל וגו'. כל האוהלים היו על הסדר זה אחר זה אהל יעקב ואח"כ אוהל לאה שהיא הגדולה ואח"כ אוהל רחל ואח"כ אוהל בלהה ואח"כ אוהל זלפה ולקח אותם ביחד שלא היו שם התרפים ואמר שלא מצאם שהרי לא היו שם, שהרי ששם היו מניחו לאחרונה, ולפי שלא תטעה לומר שאוהל רחל היה אחרון אמר לך ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל כלו' אחר אוהל לאה היה אוהל רחל אלא שהניחו הפסוק אחרון לפרש מה היה איך כאן לא נמצאו כי כאן היו ולכן על הסדר חפש בהם אלא שהניח הפסוק של רחל לפרש אחרון כדפרישית:
ותשימם בכר הגמל. בתוך המוכין שבתוכו:
ותשב עליהם. כי ידעה כי אין דרך להוציא הכר מתחתיה ולפיכך לא קמה מעליו שאם קמה מעליו היה ממששו:
כי דרך נשים לי. נידות והנני חולה ואיני יכולה לקום:
ויחר ליעקב. כל זמן שלא חיפש היה יעקב ירא לריב עם לבן דאמר שמא הדין עמו דשמא אחד מן העבדים או מן השפחות לקחו אבל כשחיפש ולא מצא ויצא יעקב נקי התחיל לריב עמו:
מה פשעי. כלו' מה פשעתי לך כשהייתי עמך שראית בי דבר לכשדני בגניבה ודלקת אחרי כמו אחרי גנב. ודלקת כמו (ישעיה ח') יין ידליקם ועתה מששת מה מצאת שגנבתי לך לא אלהיך ולא דבר אחר וא"ת לא הייתי מכירך והלא זה לי עשרים שנה בביתך ולא מצאת שום עול:
לא שכלו. כמו (איוב כ"א) תפלט פרתו ולא תשכל כלו' כך הייתי נזהר עליהם לנהלם לאט שמעולם לא הפילו:
ואילי צאנך לא אכלתי. לא גנבתים כדי לאכלם:
טריפה לא הבאתי אליך. לא נפל זאב בעדר והצלתי שני כרעים או אזן לעד שנטרפה להיות פטור כמו שכתב ואם טרף יטרף יביאהו עד וגו':
אחטנה. כמו (שופטים כ') אל השערה ולא יחטיא פליי"ר (faillir, fehlen) בלע"ז כלו' אם חסרתים מידי תבקשנה שכל כך הייתי נזהר עליהם שלא היתה שום חיה יכולה ליכנס אל העדר:
גנובתי יום וגנובתי לילה. כלו' גנובת יום וגנובת לילה הכל תבקש כי הכל אפרע לך והיו"ד מגנובתי מיותרת כמו היושבי בשמים:
הייתי ביום אכלני חורב. כ"כ הייתי זהיר בשמירתי שלא הייתי ישן כשאר בני אדם ומאשר ידעתי שהייתי כ"כ עושה מלאכתי באמונה איך חשבת עלי גניבה ודלקת אחרי אבל אתה אנאי וגנב שהחלפת משכורתי באונאה:
כי עתה ריקם שלחתני. ולקחתי עבודתי באונס ברצונך:
ויוכח אמש. לפי שידע שהלכתי עמך בנאמנות ואתה עמי בתרמית הוכיחך עלי:
הבנות בנותי. מאחר שראה לבן שאין לו טענה נגד יעקב התחיל לרצותו ואמר לו וכי אתה סבור שלרעה באתי אחריך והלא הבנות בנותי והבנים בניי ואם אמרתי להרע מה אעשה לאלה היום ומה אני יכול לעשות רע לאלה וכי אעשה רע לעצמי ולבשרי לא באתי רק בשלום רק לכרות ברית שלום ולכה ונכרתה ברית וגו':
יגר שהדותא. לשון ארמי וגל עד לשון עברי:
והמצפה אשר אמר. והמצפה קרא שם הגל על אשר יצף יהיה הק' צופה כי מצפה היה כמו כן שם הגל כדכת' (שופטים י"א) ומצפה גלעד עבר בני עמון:
אם תענה את בנותי. להשתעבד יותר מדאי:
ואם תקח נשים על בנותי. שתהיינה להם לצרות על דבר זה יהיה עד ודיין והגל והמצפה יהיו עדים שלא תעבור עלי ואני לא עליך לרעה שכשנראה הגל והמצפה האבן שהרמת מצבה נזכור את הברית ונשוב אלינו:
אלהי אברהם ואלהי נחור. עפרא בפומיה ששיתף יכול עם שאינו יכול:
בפחד אביו יצחק. לא רצה לישבע אלא באלהי אביו שהיה אביו ירא וי"ל שקראוהו פחד יצחק אותו שנפחד ממנו יצחק על גבי המזבח בשעת עקידה:
ויזבח יעקב זבח בהר. לכרות ברית עלי זבח כי כן דרך, כת' (תהלים כ') אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. [וי"ל יעקב קרא לו גלעד לשון נופל על לשון כי המעשה היה בהר הגלעד ודו"ק]:
