וסמך לכאן כי תצא מחנה על אויביך. לפי שהזכיר למעלה לא תתעב אדומי. והוא נקרא אויבינו. כאומרו האויב תמו חרבות לנצח. ואנו מצוים לעשות עמו מלחמה כאומרו מלחמה לה' בעמלק. לזה אמר כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. בענין שלא תפול בידו. ולכן צוה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור. ויצא אל מחוץ למחנה וכן ויתד תהיה לך וגו'. בענין שלא יאמרו כי אחר שהיה שעת מלחמה שאין צריכין טהרה. כי יש לך לידע כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגומר. ולכן ראוי שיהיה מחניך קדוש. ולפי דרכנו שפירשנו כל הפרשה על ענין יצר הרע. יהיה כי תצא מחנה על אויביך כנגד יצר הרע וכחותיו שהם אויבים לנו. ולכן צריך אדם להשמר ולהשקט מכל דבר רע. כאומרם רז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. וזה שאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. לפי שהולך אחר תאות יצרו הרע. ולכן ויצא אל מחוץ למחנה למטה. ולא יבא אל תוך המחנה למעלה. ומה תיקון לזה שיעסקו בתורה. וזה שאמר והיה לפנות ערב ירחץ במים שהם מי תורה. ואמר לפנות ערב כשיתקרר מרתיחת יצרו. ובזה כבוא השמש בעת פטירתו מן העולם. יבא אל תוך המחנה הוא מחנה שכינה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה. הרמז בזה כי בעבור חטאתו יענש במקום מוכן לקבל העונש. וזהו ויד כמו מקום. באופן שילך נע ונד מחוץ למחנה. שהוא חוץ לפרגוד. וזהו ויצאת שמה חוץ. אבל יש לך לידע שאחר שעסק בתורה. יש לך יתד תקועה במקום נאמן. ואע"פ שתלך מחוץ למחנה לקבל עונשך. מיד תשוב לקדמותך. וחפרת בה. ביתד התורה. ושבת וכסית את צאתך. ואת ערותך. וכמו שאמרו למה נמשלה התורה למים מה המים מכסים ערותו של אדם אף התורה מכסה ערותו של אדם. וזהו ושבת וכסית את צאתך. ולכי התחזק והחזק מלחמתך עם אויביך. הוא הצר הצורר תמיד אותך. אחר שה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך. ולכן והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר. שליצר הרע ושב מאחריך. ובזה אין אנו מורים פנים בתורה שלא כהלכה. כי מקום הניחו לנו אבותינו להתגדר בהם. וכיוצא בזה אמרו במציעא תשת חשך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה וכו'. תזרח השמש יאספון [אלו] הצדיקים. ואל מעונתם ירבצון שכל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו וכו'. ומלבד זה מצאתי בזוהר בפרשה זו שאמרו והיה מחניך קדוש. אלו שייפין דגופא. כלומר אלו איבריו של אדם. שנראה שמפרש מחניך על הגוף. על דרך עיר קטנה וכו':
ואמר לא תסגיר עבד אל אדוניו. לפי שאמר למעלה ולתת אויביך לפניך. בענין שתעשה בו כרצונך. ואולי יחשוב כשבא לידו עבד מאדוניו. שלא עשה בו כרצונו. לזה אמר לא תסגיר עבד אל אדוניו. כי זה אכזריות גדולה ממדות יצר הרע. אבל עמך ישב בקרבך. ולפי שיצה"ר מחטיא לאדם לעשות עצמו קדש מזומן לזנות או לילך לקדשה המזומנת לזנות. כי טוב זה מלילך אל אשה בעולת בעל. לזה אמר לא תהיה קדשה וכו'. ולפי שאולי יאמר אומר כי הקדשה ראוי להתירה. לפי שמשכרה ואתננה יעשה הקדש לה' ולבדק הבית. לזה אמר לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך. ואמר ומחיר כלב על יצר הרע הנקרא כלב. כאומרו מיד כלב יחידתי. וזהו כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם. אתנן הזונה ומחיר הכלב שהוא יצר הרע. ואחר שמאתנן זונה קובצה. עד אתנן זונה ישוב. ולא יביאהו בית ה'. אלא אם יעשוהו בית הכסא לכהן גדול כמוזכר במקומו:
ואמר לא תשיך לאחיך נשך כסף וגו'. להזהיר על הרבית. לפי שיצר הרע משיאו עצה זו בשביל מעותיו שלא יהיו בטלים אצלו. לפי שזאת היא עצת נחש הקדמוני הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. אמר נשך כסף נשך אוכל וגו'. ואמר כי תדור נדר לה' אלהיך. זאת ג"כ עצת יצר הרע. שמשיאו עצה זו לעלות ולרמות ולעלות במעלות. ולהתגדל דרך יוהרא שידור נדר בפרהסיא. ואח"כ אומר לו שלא ישלם. כי טוב שתאכילהו לבניך ולבנותיך. לזה אמר לא תאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו ה' אלהיך מעמך והיה בך חטא. וחסרון מבניך. שמתים בעון נדרים כמאמרם ז"ל. וכמו שאמרו במדרש ואל תאמר לפני המלאך. זה החזן כי שגגה היא בשוגג נדרת. למה יקצוף האלהים על קולך שנדרת בפרהסיא. וחבל את מעשה ידיך אלו הבנים. וכן אמרו בענין נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך. ולכן טוב שלא תדור משתדור ולא תשלם. וטוב מזה ומזה מי שאינו נודר כל עיקר. וזהו וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא. מחסרון הבנים. ולא יהיה בך חטא הגאוה. ולכן יש לך להזהר שאע"פ שלבך ויצרך יאמרו לך שתדור נדר. שלא תדור. אבל אם כבר יצא מפיך צדקה. יש לך לקיים דבריך. וזהו מוצא שפתיך תשמור. ותמתין מלידור. אבל אם נדרת. ועשית כאשר דברת בפיך:
ואמר כי תבא בכרם רעך. להזהיר לפועל שלא יתן בכליו. לפי שיצר הרע מורה לו היתר אחר שהוא טורח. לזה אמר ואל כליך לא תתן. ואמרו שמדבר בפועל בג"ש. נאמר כאן כי תבא ונאמר להלן לא תבא עליו השמש. מה להלן בפועל אף כאן בפועל. ואמר כי יקח איש אשה וגומר וכתב לה ספר כריתות. להורות שאם לא מצאה חן בעיניו שיגרשנה. ולפי שאולי זה היה מתוך כעס ומריבה. יכול להחזירה אחר שגרשה. אבל אם נשאת לאיש אחר שכבר הוטמאה אינו יכול להחזירה. כי תועבה היא לפני ה'. וזאת היא עצת הבליעל הוא שטן הוא יצר הרע הנקרא תועבה. שאומר לו דבר והפכו. מיד אמר לו שיגרשנה לפי שהיא כעורה או כיוצא בזה. יאחר כך חוזר לומר שיחזירנה אחר שהיא אשת נעוריך וכיוצא בזה. לזה אמר ולא תחטיא את הארץ. בעצת יצר הרע הנקרא חטאת כאומרו לפתח חטאת רובץ. אחר כך אמר כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא. להורות שאע"פ שאמרה תורה שלא נשמע לעצת יצר הרע לילך אחר התאוות. שעם כל זה ראוי לו לאדם להיות שמח בחלקו ובאשתו אשר לקח. ולא יפריש עצמו מכל וכל מן התאוות. וזהו ושמח את אשתו אשר לקח:
