תנ"ך על הפרק - דברים יח

מאת: ר' חזקיה בן מנוח ,

לא יהיה לכהנים אחר שהזכיר משפטי המלך שהוא שופט הזכיר גם משפט הכהנים שהם מורי התורה. לא יהיה לכהנים הלוים וגו׳‎ שאם יהיה להם לא יוכלו לעבדה ולשמרה לפי שהם זקוקים להיות קבועים תמיד אצל המקדש. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו בספרי דרשו ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר. פי׳‎ אותם שלא היו ללוי אחים אלא מצד אביו כגון יוסף דן ונפתלי גד ואשר ובנימין בקרב אחיו זו נחלת חמשה אותן שהיו אחיו מצד אביו ומצד אמו כגון ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון וצריכי תרי הני מעוטי דאי לא כתיב אלא חד מיעוטא מוקמינן ליה בנחלת שאר אחיו שהיו אחיו מצד אביו ולא מצד אמו אבל בנחלת אחיו מצד אביו ומצד אמו אימא דינחיל עמהם קמ״‎ל תרי מעוטי. פי׳‎ אחר נחלת שאר הוא שאר שבטים שלא הנחילום משה ויהושע. נחלת חמשה הם חמשה שבטים שהנחילום משה ויהושע. שהרי כך היה המעשה משה הנחיל לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט המנשה. וזה יהיה משפט הכהנים אחר שכתב שאין להם נחלה כתב שיקחו מן הזבח הזרוע בשכר השחיטה והלחיים בשכר הברכה והקיבה בשכר הבדיקה. [וזה יהיה משפט הכהנים ישא ויזכיר מה שהכהנים צריכים]. ראשית דגנך פרש״‎י בינונית אחד מחמשים וקרא כתיב אחד אחוז מן החמישים תרומה ראשונה נקראת תרומה גדולה על שם שהיא גדולה במדתה על מדות של מעשר ראשון ושל תרומת מעשר, כיצד לאחר שהורמה היא שהיא אחד מן החמישים צריך לנכות את הארבעים ותשע חלקים הנשארים ולעשות מהם חמישים חלקים כדי ליטול מהם חמשה החלקים למעשר ראשון. וראשית גז צאנך אינו נוהג אלא בארץ כדרבי אלעאי בפרק ראשית הגז. צאנך פרט לטריפה. תתן לו שיהא בו כדי מתנה מכאן אמרו נותן לו ביהודה משקל ה׳‎ סלעים שהם עשר בגליל. וכי יבא הלוי הזכיר הלויים אחר הכהנים כי גם הם יורו את התורה כמו שמפורש בדברי הימים, זהו לפי הפשט דברים ככתבן. חלק כחלק יאכלו ומה שכתב בבני עלי ספחני נא אל אחת הכהונות לאכול לחם, דמשמע שלא היו לוקחין חלק היינו על ידי שתלה הכתוב החלוקה בשירות דכתיב ושרת את אחיו בשם ה׳‎ מי שעובד חולק וזרעו של עלי לא הגיעו לכלל שנים להיות ראויין לעבודה הם שלשים שנה כדכתיב בבני עלי כל מרבית ביתך ימותו אנשים פירוש בחורים. לבד ממכריו אם מכר ביתו שירש מאבותיו לא יאמרו לו לא תטול חלק שהרי יש לך. ד״‎א לבד ממכריו על האבות לשון הכירה כמו איש מאת מכרו, פי׳‎ אם יש לו מכירים וקרובים מאבותיו שיתנו לו קרבנם להקריבם הרשות בידו להקריב אעפ״‎י שאינו מאותה משמרה. כי אתה בא אל הארץ אחר שכתב הכהנים והמלך שאתה חייב לשמוע להם כתב לך אותם שאתה מוזהר משמוע להם. לא ימצא בך מעביר וגו׳‎ אזהרה שמענו עונש מניין תלמוד לומר אשר יתן מזרעו למולך. קסם קסמים פרש״‎י האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. וי״‎מ מודד מקלו באצבעו או בידו פעם אחת אומר אלך ופעם אחת אומר לא אלך ואם בסוף המקל יארע לא אלך אינו הולך וזהו אוחז במקלו. ושאל אוב וידעני וגו׳‎ תנו רבנן בעל אוב זה המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו פרש״‎י מעלה את המת ויושב לו באחד מבין פרקי העצמות של המכשף כגון על פרקי אצבעותיו או פרקי ברכיו. ת״‎ר בעל אוב אחד המעלה בזכורו ואחד המעלה בגולגולת. בזכורו פרש״‎י מעלה את המת על זכרותו בגלגולת המוטלת מן המת לארץ ועונה מה ששואלים אותו ע״‎י מכשפות. הכי מיתנייא והכי פירש״‎י בפרק ארבע מיתות. ובגלל התועבת האלה, מוריש אותם מפניך נמצא שאינן מצילין את דורשיהם ולא יועילו ביום עברה לפיכך תמים תהיה ולא לחזר אחר מעוננים וקוסמים. תמים תהיה עם ה׳‎ אלקיך לשון שלמות אל תאמר אהיה ירא יראה אחרת עמו כמו שמצינו בגרי אריות שכתוב עליהם את ה׳‎ היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים ונמצאת עמו חסר ביראה אלא תהיה ככלי מלא תם ושלם מענין אחד כלומר שלם תהיה עמו בכל מעשיך ובכל מחשבותיך ועל זה אמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו וגו'. כי הגוים האלה אלה הגוים אשר אתה יורש על כרחם צריכים הם להיות שומעים אל מעננים ואל קסמים לפי שאין הקב״‎ה מדבר עמהם ואינו משרה שכינתו עליהם. ואתה לא כן אינך צריך כמותם לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים שהרי נביא מקרבך כמוני וגו'. מאחיך כמני זה יהושע.אליו תשמעון כדכתיב וישמעו אליו בני ישראל.לא אסף הסמ״‎ך בצרי. ולא יהיה הדבר ולא יבא וגו׳‎ וכגון שאין שם תשובה ומעשים טובים שינחם הקב״‎ה ויעכב הפרענות כגון חזקיה ונינוה וכיוצא בהם. ד״‎א ולא יהיה הדבר ולא יבא וגו׳‎ אלמא משמע שלא יבא לעולם ובפרשת ראה כתוב ובא האות והמופת, וי״‎ל דההיא דפרשת ראה דמשמע שבא מיירי בנביא שקר שמתחלתו היה אמת כמו שפי׳‎ להלן והכא מיירי בנביא שקר מתחלתו.

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

טעמי מצוות ראשית הגז וגדרי חיובה

עמוד הכהונה

בחינת הנביא

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק