תנ"ך על הפרק - בראשית יז - טור הארוך

תנ"ך על הפרק

בראשית יז

17 / 929
היום

הפרק

מאברם לאברהם ומשרי לשרה, ברית מילה

וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃וּֽלְיִשְׁמָעֵ֘אל שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

אל שדי. פי' אל תקיף. פירש"י שדי באלקותו לכל ברי'. ור' אברהם פי' בשם הנגיד מגזירת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים: התהלך לפני והיה תמים. פי' רש"י והיה תמים בכל נסיונות. ור' אברהם פי' שלא ישאל למה המילה. והרמ"בן פי' כמו אחרי ה' אלהיכם תלכו פי' התהלך לפני בדרך אשר אורה אותך והמצוה לאחוז את דרכו קודם שיורנו אומר התהלך לפני והכי אחרי הצואה אומר אחרי ה' אלהיכם תלכו: והיה תמים. מצוה אחרת בענין הזה כמו תמים תהיה עם ה' אלהיך האמור אחרי אזהרת לא ימצא בך קוסם קסמים ומעונן ומנחש. והענין בשני הצואות שיאמין שהב"ה יש לו היכולת תחלה וסוף ולא ישמע אל מעוננים ואל קוסמים ולא יאמין שדבריהם יבואו על כל פנים אלא יחשוב בלבו שהכל ביד הב"ה ועושה טובה אע"פ שלא היה במזל שתבא ומביא רעה אף בהיות המזל טוב וזהו שאמרו צא מאצטגנינות שלך: ויפול אברם על פניו. לכוון לנבואה וכאשר השלים לו נבואות המילה קם ובא אליו הדבור שנית מן השמים שרי אשתך וחזר ונפל על פניו לכוין דעתו להתפלל על ישמעאל כדרך ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות לכל בשר: אני הנה בריתי אתך. על ברית המילה קאמר וצוהו לבא בבריתו להמול קודם שתהר שרה לילד זרע הקודש: ונתתיך לגוים. פירש"י ישראל ואדום שהרי ישמעאל כבר נולד. וכתב הרמ"בן זה אינו נכון שיבשרו בשעת המילה על עשו ואינו מקיים אותה ולא נצטוה עליה. ופי' כי ישמעאל ועשו נקראים גוים וישראל נקראו עמים שנאמר אף חובב עמים. עמים הר יקראו: וערל זכר. פירש"י למדך שהמילה היא באותו מקום. ור' אברהם כתב ערלתו ידועה שהיה בערוה ואין כן ערלת לב ושפה ואוזן כי כלם סמוכים. והרמ"בן כתב לפי דעתי הדבר מפורש בפסוק כי לא אמר ונמלתם את ערלתכם שיהיה הדבר בספק וכן לא אמר וערלת בשרכם כמו ערלת לבבכם וערלת שפתיכם אלא אמר בשר ערלתכם שתכרתו הבשר שהוא ערלה בכם כלומר הבשר האוטם בכם ואין בגוף בשר אוטם וכוסה אבר שיתכסה הבשר ההוא וישאר בלי ערלה זולת בשר החופה את העטרה: ויצחק. תרגם אונקלוס וחדי כאדם הרואה דבר נפלא לטוב לו ישמח עד ימלא שחוק פיו ויאמר בלבבו שראוי לשמוח עליו כי הוא דבר נפלא מאוד: הלבן מאה שנה יולד. בתימה וזה לא היה פלא להוליד בן מאה שנה שאף בדורות האלה אינו פלא כל כך וגם אחרי כן הוליד בנים רבים מקטורה אלא אמר הלבן מאה שנה שלא הוליד בבחרותו מן האשה הזאת יולד ממנה עתה אחר מאה שנה ואחרי צ' שנה שפסק ממנה אורח כנשים: לו ישמעאל. פי' הרמ"בן כמו אם ישמעאל יחי' לפניך ארצה בברכה שברכתני בזרע כי הבטחתני מתחלה אשר יצא ממעיך הוא יירשך הנה אמר לו כי היורש אותו יחיד וחשב כי הוא ישמעאל ועכשיו שאמר לו כי משרה יוליד והבין כי הוא היורש פחד פן ימות ישמעאל ועל כן אמר לו יחיה לפניך. פירש"י יחיה ביראתך ואינו נכון לפי התשובה שהשיב ולישמעאל שמעתיך אלא פי' יתקיים לפניך כל ימי עולם: אבל שרה אשתך. פי' רק כמו אבל בן אין לה. אמר לו רק הבן אשר אני מבשרך עליו שרה אשתך תוליד אותו ובו אני מקיים בריתי לעולם ובזרעו אחריו וישמעאל אברך להרבות זרעו אבל לא מבריתי: בעצם היום הזה. פירש"י בעצם היום שמלאו לאברהם צ"ט נמול. והקשה הרמ"בן דקיימ' לן כר' אליעזר דבתשרי נולדו האבו' וזה היה בפסח שבו בפעם נתבשר על לידת יצחק ובפסח נולד ונאמר בבשורה למועד הזה בשנה האחרת אם כן היה מילת אברהם בפסח. ופי' הוא בעצם היום הזה שנצטוה נימול הוא וישמעאל ויליד ביתו וכל מקנת כספו וסיפר הכתוב מעלתו כמה היה זריז במצות השם ולא איחר הדבר לעשותו ומה שאמר נימול אברהם וגו' ויליד בית וגו' לא שנימול הוא תחלה אלא ישמעאל והם נימולו תחלה כדכתיב ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת ילידי ביתו אחר כך ואברהם בן תשעים שנה בהמולו והטעם שאלו מל הוא תחלה לא היה יכול להשתדל במילתם ונזדרז במילה שלהם תחלה ומל אותם או שזימן להם מוהלי' הרבה והוה עומד עליהם ואחר כך מל עצמו. אע"ג דאברהם קיים כל התורה כולה ולמה לא מל יש אומרים שלא קיימה עד אחר שנימול אבל קודם לכן לא היה בו דעת לקיים המצות כדאמרינן בנדרים ה' דברים היה חסר ראיית עינים ב' שמיעת אזנים ד' הבנת הלב הרי ה' ולא נהירא שהרי בן ג' שנים הכיר בוראו אלא היינו טעמא שידע ברוח הקודש שהיה עתיד להצטוות עליה ולא רצה לעשותה עד שיצטוה להיות מצווה ועושה אבל על שאר התורה לא היה עתיד להצטוות ואחרי הציווי יעשנה בציווי אבל המילה אלו עשאה בלא ציווי שוב לא היה יכול לעשותה בציווי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך