תנ"ך על הפרק - בראשית יז - בכור שור

תנ"ך על הפרק

בראשית יז

17 / 929
היום

הפרק

ברית המילה, מאברם לאברהם ומשרי לשרה

וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃וּֽלְיִשְׁמָעֵ֘אל שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
התהלך לפני. לקיים מצוה זו: והיה תמים. לא תחשוב בלבך שתהא בעל מום על זאת כאדם שנקטע מקצת ידו או מקצת רגלו שהוא בעל מום מזו לא תהיה חשוב בעל מום אלא תמים ושלם כמו תמים זכר וכן כל תמים שבמקרא כל דבר שאין בו חסירות קורא אותו תמים וכן תמים היה בדורותיו כלו' תמים היה בצדקותו שלא היה בו חסירות: ואתנה בריתי ביני וביניך. שאשים חותם בבשרך להיות לסימן שאתה עבד לי וכן בריתי כדרך העבדים שיש להם חותם בבגדיהם להראות שם עבדים וכפופין לאדוניהם כדמוכח בשבת לא יצא העבד לא בחותם שבצאורו ולא בחותם שבכסותו וכו' אף כאן חתם הק' בבשרינו שאנו עבדים לו במקום שאין אדם יכול להפשיט ולהשליך מעליו: וארבה אותך במאד מאד. שלא תאמר שמא יעכב אותי מלהזריע לא די שלא יעכב אלא יסייע שפעמים שהערלה מעכבת השכבת זרע שאינה יורד כחץ ועכשיו לא יהיה שם שום עיכוב ובכך ארבה זרעך מאד: ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם. תיקן את השם והשביחו ולא זהו שם אחר אלא אותו שם עצמו שהיה לו קודם אלא שהשביחו ולפיכך לא מצינו שנקרא עוד אברם שלא היה כי אם שם אחד אבל יעקב שאמר לו הק' לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך אין השני שייך בראשון כלל אלא שם אחר שם לו ולפיכך שני שמות היו לו ונקרא בה ובזה ולא יקרא שמך עוד יעקב הכי קאמר לא יקרא שמך עוד יעקב לבד כי אם ישראל יהיה שמך כמו כן: והיה לאות ברית ביני וביניכם. סימן ואות שאני אדון ואתם עבדי וחותם אות הברית במקום צנוע שאינו נראה שלא יאמרו אומות העולם על ישראל בעלי מומין הם ומשצוה הק"ב לזכרים ולא לנקבות שמעינן דבמקום הזכרות צוה הק"ב לחתום הברית ודם נדות שהנשים משמרות ומגידות פתחיהן לבעליהן הוא להם דם ברית: ונכרתה הנפש. לפי הפשט יהא כרות ונפסק מן האחרים שחתומים לעבדים לי והוא אינו חתום ואינו נמנה עבד לי: כי שרה שמה. גם זה תיקון השם, ומשום הכי לא נקראת שוב שרי: ויפל אברהם על פניו ויצחק. נפילתו והשתחווייתו מוכיחים שהאמין כי דרך הודאה הוא שמח וצחק והודה והשתחווה ואמר כמה נס גדול וכמה טובה בכללה שמשנה סדרו של עולם עלי לטובה כדמפ' הלבן מאה וגו' הנעשה טובה כזאת לבן איש כמו השמע עם קול אלהים חיים וגו': לו ישמעאל וגו'. כלו די היה לי אם ישמעאל יחיה וכ"ש עכשיו ואמר לו הק"ב אבל זה וזה יהיה לך שיצחק יולד וישמעאל יחיה: וקראת שמו יצחק. על שצחקת ושמחת ולפי דרך אחרת יש לפרש שלא רצה הק"ב להוכיח על פניו שיתבייש יותר מדאי אבל כשהוכיח את שרה לא הוכיחה על פניה אלא אמר לאברהם לומר לה למה זה צחקה שרה ולא נתביישה כ"כ שאדם נתבייש יותר מאותו שפשע לו מאחרים ומ"מ רמז לו שאמר לו וקראת את שמו יצחק כלו' ידעתי את אשר עשית וגם כשהוכיח אברהם את שרה ממילא ידע שלא טוב כיון הוא אלא שחלק לו כבוד להבדיל כאשה שמייסרת בתה לפני כלתה כדי שתייסר גם היא ויש ללמוד מכאן ענוותנתו של הק"ה שהוכיח על דברי הנביא ולא על דברי עצמו [הג"ה]: בעצם היום הזה. אשר דברה עמו שכינה לימד זריזתו של אברהם אבינו: ואברהם בן תשעים ותשע וגו'. מנה שנותם ללמד שאם לא מל בשמנה ימים שיכול למול אפי' בן מאה כאברהם וישמעאל ומדכתב וערל זכר אשר לא ימול וגו' שאדם נענש ע"י עצמו כמו כן יש ללמוד שבן ח' אינו בן עונש והמקום ימול לבבינו ליראתו: חמול עלי חלכה, וקבץ לעירך חיליך, ובאור ה' נלכה, בסיימי סדר לך לך.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך