תנ"ך על הפרק - בראשית יא - טור הארוך

תנ"ך על הפרק

בראשית יא

11 / 929
היום

הפרק

מגדל בבל, מנח עד אברהם

וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֙וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

בנסעם מקדם. פירש"י שהיו יושבים שם כדכתי' למעלה ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם ונשעו משם לתור להם מקום המחזיק אותם ולא מצאו אלא שנער. וכחב הרמ"בן כי אינו נכון כי תולדות שם לבדו ישבו שם ולמה יחס הפלגה אליהם ולא לבני חם ויפת והם רבים מהם ועוד שמושבם היה בארצותם כי לא באו בני יפת מאיי הים אל הבקעה אלא שבהפלגה הפיצם ד' על פני כל הארץ ואז הושוו לארצותם בגוייהם. ור' אברהם אמר כי הרי אררט במזרח ויפה אמר כי במזרח קרובים לאשור כדכתיב והמה נמלטו ארץ אררט ונח ברדתו מן ההר נתיישב בארצות ההם הוא ותולדותיו וכאשר רבו נסעו משם אל הבקעה הזו ואנשי הבקעה הזו על קבלת רבותינו מורדים בבוראם היו. ורודפי הפשט אומרים שלא היה דעתם אלא שיהיו מחוברים יחד כי הכתוב גלה דעתם פן נפוץ ולא ספר עליהם דבר אחר ואם כדבריהם היו טפשים איך תהיה עיר אחת ומגדל אחת מספיק לכל בני העולם שמא היו חושבים שלא יפרו וירבו וזרע רשעים נכרת. אבל היודע פי' שם יבין כוונתם ממה שאמרו ונעשה לנו שם וידע כמה השעור שיזמו במגדל לעשותו ויבין כל הענין כי חשבו מחשבה רעה והעונש שבא עליהם להפרידם בלשונות ובארצות מדה כנגד מדה כי היו קוצצים בנטיעות והנה חטאם דומה לחטא אביהם ושמא בשביל זה דרשו אשר בנו בני האדם אמר ר' ברכי' וכי בני חמריא או בני גמליא אלא בני אדם קדמאה וכו'. והסתכל כי בכל ענין המבול הזכיר אלהים ובכל ענין הפלגה הזכיר השם המיוחד כי המבול בעבור השחתת הארץ והפלגה שקיצצו נטיעותיו והנם ענושים בשמו הגדול וזה טעם הירידה וכן במדת סדום והמשכיל יבין: ויחי שם וגו' ויולד בנים ובנות. ולא כתיב בהו וימת כמו בעשרה דורות הראשונים והטעם כי הראשונים מתו ונימוחו ואבד זכרם לכך הזכיר בהו מיתה אלא שקשה מנח שהיה משתיתו של עולם ועל ידו נתקיים העולם ונאמר בו וימת וצריך לומר כיון שהזכיר בראשונים מיתה מטעם דפרישית הזכיר גם בנח כיון שהיה מהם. וי"מ אגב שאמר מיתה באדם ובו הוצרך לומר מיתה כי היה הראשון שמת ונקנסה עליו מיתה אמר גם כן בכל עשרה הדורות: וימת הרן על פני תרח אביו. י"מ לפי שעד הימים ההם לא מתו הבנים בחיי אביהם כי אם פלג שנפלגו ימיו ומת בחיי אביו וכמוהו ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם: בארץ מולדתו באור כשדים. פי' הרמ"בן שזה חוזר על הרן לבדו אבל אברהם לא נולד באור כשדים כי אבותיו בני שם היו וכשדים מארצות בני חם והכתוב אומר ויגד לאברם העברי ולא אמר לאברם הכשדי וכתוב בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ומלת מעולם תורה כי משם תולדותם מאז. וכתוב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וראיה לדבר כי נחור בחרן היה ואם היה מקום תרח אור כשדים בארץ שנער והכתוב ספר בצאתו מאור כשדי' לא לקח אתו רק אברהם בנו ולוט בן הרן בן בנו ושרי כלתו אם כן היה נחור נשאר בארץ כשדים אבל באמת ארץ מולדתם ארץ ארם הוא בעבר הנהר והיא נחלת אבותיו שהכתוב אומר בבני שם ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם והוא שם כולל כדכתיב בארצותם לגוייהם וכתוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם והנה הוא ואבותיו מן הארץ ההוא מעולם. ומצינו בתלמוד כי אברהם נחבש בכותא וזאת העיר איננה בארץ כשדים דכתיב ויבא מלך אשור מבבל ומכותא ומעזה ומחמת וכתי' ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כותא עשו את נרגל. אבל יראה כי הוא עיר בעבר הנהר בארץ ארם נהרים דכתיב וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור שהוא חרן ועוד חקרנו וידענו ע"פ תלמודים רבים שהיו ישבי הארץ ההוא כי כותא עיר גדולה בין חרן ובין אשור רחוקה ממדינת בבל ובינה ובין חרן כמו ששה ימים אבל היא נכללת בעבר הנהר בעבור היותה בין ארם נהרים ובין נהר פרת גבול ארץ ישראל ובין חדקל ההולך קדמת אשור אלא כך היה הענין שתרח הוליד בניו הגדולים אברם ונחור בעבר הנהר ארץ אבותיו והלך לו עם אברם אל ארץ כשדים ושם נולד בנו הקטן הרן ונשאר נחור בנו בעבר הנהר ומה שאמר בארץ מולדתו באור כשדים על הרן לבד אומר כי שם מולדתו של הרן לבדו והענין זה המקובל נמצא ג"כ בספר קדמוני האומות כמו שכתב הרב במורה הנבוכים כי הזכירו בספר עבודת הנבטיה כי אברהם אשר נולד בכותא חלק על דעת ההמון שהיו עובדים לשמש ונתן המלך אותו בבית הסוהר והרן עמהם בתוכחות ימים רבים שם אחר כן פחד המלך שישחית עליו ארצו ויסיר בני אדם מאמונתם וגרש אותו אל קצה ארץ כנען אחר שלקח את כל הונו והנה על כל פנים מקום ההוא בארץ כשדים ונעשה נס לאברהם אבינו או נס נסתר שנתן הקב"ה בלב המלך שלא ימיתנו והוציאו מבית הסוהר שילך לנפשו או נס מפורסם שהשליכו לכבשן האש וניצל כדברי רבותינו ואל יפתה אותך ר' אברהם בקושיותיו שאומר שלא ספר הכתוב זה הפלא כי עוד אתן לך ראיה וטעם בזה אבל הגוים ההם לא הזכירו זה לפי שהם חולקים על דעתי והיו חושבים בנסו שהוא מעשה הכשפים כענין משה רבינו עם המצרים בתחלת מעשיו ומפני זה עוד לא הזכיר הנס הזה כי היה צריך להזכיר דברי החולקים עליו כאשר הזכיר דברי חרטומי מצרים ולא נתבארו דברי אברהם עמהם כאשר נתבארו דברי משה רבינו בסוף וזהו שאמר הכתוב אשר הוצאתיך מאור כשדי' כי מלת הוצאתיך מלמד על נס כי לא אמר אשר לקחתיך מאור כשדים אלא הוצאתיך שהוציא ממסגר אסיר כמו אשר הוצאתיך מארץ מצרים ואמר לתת לך את הארץ הזאת לרשתה מעת הוציאו אותו מאור כשדים היה הרצון לפניו ית' שיגדלנו ויתן לו את הארץ ההוא ומעת שניצל מכשדים היה בלבו ובלב אביו ללכת אל ארץ כנען כדי להתרחק מאור כשדים מפני פחד המלך ובאו עד חרן אשר שם משפחתם ואבותיהם מעולם וישבו שם ימים רבים ושם נצטוה אברהם מה שעלה בלבו ללכת אל ארץ כנען ועזב את אביו ומת שם בחרן והוא הלך עם אשתו ולוט בן אחיו לארץ כנען. וזהו שאמר הכתוב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען כי בעבר הנהר נצטוה בזה ומשם לקחו והוליכו בכל ארץ כנען. והנה על דרך דעת רבותינו יהיה אור כשדים כפשוטו מלשון חמותי ראיתי אור ואמרו ויצאו אתם מאור כשדים ותרח לא יצא מן הכבשן אבל אברם הוא עיקר. או המקום נקרא כן בעבור הנס כמו ובתבערה ובמסה ובקברו' התאוה וזולתם וירמוז הכתוב כי בצאת אברהם מן הכבשן ברחו להם משם כולם. ופי' באורים כבדו ה' על דעתי כדבריהם כי הם ההרים הגבוהים ששם עושין אורות ומשיאי משואות להודיע החדשות מה במרחקים כאשר אמר באיי הים שם ה' אלהי ישראל והענין שיודיעו בכל העולם הנס והפלא הנעשה להם לכבוד השם וכן מאורת צפעוני החור שלו ששם אורו חמימותו הגדול כמו שקורא אותו שרף: ויצאו אתם מאור כשדים. פירש"י ויצאו תרח ואברם ולוט ושרי וקשה לי היאך תולה העיקר בטפל ועוד לפי דבריו למה כולל אברם אם תרח כי לא היה עיקר אלא תרח שהוא לקח לאברם ולוט ושרי והיה לו לומר ויצא תרח אתם. והרמ"בן פי' בעבור כי אברם נכבד מאביו וההולכים בעצתו ובעבורו הלכו אמר הכתוב ויצאו אתם אע"פ שאמר הכתוב ויקח תרח כי בעבור שהי' אברהם מכבד את אביו והלך אחריו אמר ויקח תרח אבל לוט ושרה בעבור אברהם הלכו אתם כי גם אחרי שנפרד אברהם מאביו הלכו ע"כ. וצריך להוסיף ולפרש דבריו והיה ראוי לומר וילכו אתו אלא בשביל כבוד אביו תלה היציאה בשניהם: וימת תרח בחרן. פירש"י כשיצא אברהם נשארו משנות תרח הרבה ולמה הקדים הכתוב מיתתו ליציאת אברהם שלא יאמרו לא קיים אברהם כבוד שהניחו זקן והלך לו לכך קראו מת. וכתב הרמ"בן ואני תמי' על דבריהם שזה מנהג בכל הכתוב לספר חיי האב והולידו הבן ומיתתו ואחר כך מתחיל בענין הבן והנה נח ושם בנו עדיין היו חיים בימי אברהם שנים רבות וכתב בהם וימת ויתכן שדרשו כן מפני ששינה הכתוב בתרח סדר הפרשה כולה כי בשם ותולדותיו לא הזכיר הכתוב מיתתו וחזר וכלל השנים ובכאן חזר ותפש סדר הראשון שכלל ויהיו כל ימי תרח וימת כאשר עשה בדורות ראשונים והוסיף עוד להזכיר מקום המיתה שהיה בחרן מקומו של אברהם ולכך דרשו שעשה כל זה להודיע שהי' אברהם במיתתו. אי נמי בעבור שכבר התחיל בענין אברהם וסיפר שיצא עם אביו מאור כשדים ללכת ארצה כנען חזר ואמר ויהיו כל ימי תרח וימת תרח בחרן זה קשה בעיניהם שלא סדר חייו ומיתתו על הסדר. אשר דרשו שהרשעים בחייהם קרויין מתים תימה היא בעיני שכבר דרשו מפסוק ואתה תבא אל אבותיך בשלום בשרו שיש לאביו חלק לעוה"ב ואולי כוונתם שעשה תשובה בעת מיתתו אבל ימיו כולם היו ברשע והי' קרוי מת ולשון רש"י משמע כן שכתב למדך שעשה תרח תשובה. או יש לו חלק לעוה"ב שדרשו חכמים ר"ל בזכות בנו והיא הבשורה שהוא לא היה יודע עד שנתבשר בכך בעת שאמר לו ואתה תבא אל אבותיך בשלום:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך