בית המקדש ובית דוד
דוד המלך איננו מלך רגיל, הוא מלך קדוש, כל חייו מוקדשים לעבודת ד'; אין דברים שמעסיקים אותו מלבד זה. דוד רוצה לבנות בית לד', וד' משיב לו:
...כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְ-הוָ֑ה לֹ֥א אַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י הַבַּ֖יִת לָשָֽׁבֶת׃
וְ֠עַתָּה כֹּֽה־תֹאמַ֞ר לְעַבְדִּ֣י לְדָוִ֗יד כֹּ֤ה אָמַר֙ יְ-הוָ֣ה צְבָא֔וֹת...
...וּבַ֖יִת יִֽבְנֶה־לְּךָ֥ יְ-הוָֽה׃
וְהָיָ֗ה כִּֽי־מָלְא֤וּ יָמֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת עִם־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִֽימוֹתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ אַחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה מִבָּנֶ֑יךָ וַהֲכִינוֹתִ֖י אֶת־מַלְכוּתֽוֹ׃
ה֥וּא יִבְנֶה־לִּ֖י בָּ֑יִת וְכֹנַנְתִּ֥י אֶת־כִּסְא֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃
אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹא־אָסִ֣יר מֵֽעִמּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר הֲסִיר֔וֹתִי מֵאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ׃
וְהַֽעֲמַדְתִּ֛יהוּ בְּבֵיתִ֥י וּבְמַלְכוּתִ֖י עַד־הָעוֹלָ֑ם וְכִסְא֕וֹ יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן עַד־עוֹלָֽם׃
כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הֶחָז֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל־דָּוִֽיד׃
(דברי הימים א יז ד,ז,י-טו)
"לֹא אַתָּה תִּבְנֶה־לִּי הַבַּיִת" מחד, "וּבַיִת יִבְנֶה־לְּךָ" מאידך.
"לֹ֥א אַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י הַבַּ֖יִת" – מדוע? מפני שתפקידך היה להציל ישראל מיד צר, להלחם את מלחמתם של ישראל, דם רב שפכת, וכעת יש חשש, הגויים עלולים לומר שבית המקדש הוא בית של דמים; ובאמת ראוי הוא בית ד' שיהיה בית של שלום, בית שנבנה בלי מלחמות ובלי מאבקים.
[נזכר ברמב"ן (במדבר טז כא) כי מצוות בנין המקדש הייתה מחויבת בישראל, ואף-על-פי שנגזר על דוד שלא יבנה את הבית, היו ישראל צריכים להעתיר לד' בכל לבם, אולי יקבל ד' את עתירתם ויתיר לדוד לבנות את הבית.]
"וּבַ֖יִת יִֽבְנֶה־לְּךָ֥ " – ד' מבטיח לדוד שבזכות הבית, בית עצים ואבנים, שרצה לבנות לכבודו יתברך, יבנה לו ד' בית נצחי, את בית המלכות, מלכות הנצח שממנה יצא המשיח. אין מדובר בבית של עצים ואבנים, אלא בית במובן האנושי חברתי, כמו "בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת ד'. בֵּית הַלֵּוִי בָּרֲכוּ אֶת ד'".
הוּא יִבְנֶה־לִּי בָּיִת
בית המקדש עתיד להבנות על-ידי שלמה המלך. שלמה נועד להיות איש של שלום, לכן נקרא "שלמה". אני אהיה בעזרו ואני אכונן את מלכותו – "אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹא־אָסִ֣יר מֵֽעִמּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר הֲסִיר֔וֹתִי מֵאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ׃"(דברי הימים א יז יג) – אין לחשוש שמא תיפסק מלכות דוד, מלכות דוד תישאר לנצח, ולכן אנחנו אומרים לאורך הדורות "דוד מלך ישראל חי וקיים", גם המשיח נקרא "משיח בן דוד".