תנ"ך על הפרק - איוב ה - מענה אליפז אודות המטר / הרב צבי הירש קלישר ז"ל

תנ"ך על הפרק

איוב ה

753 / 929
היום

הפרק

קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃כִּֽי־לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג־כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃אֲ‍ֽנִי־רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץוידווְיָדָ֥יותִּרְפֶּֽינָה׃בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃בְּ֭רָעָב פָּֽדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃בְּשׁ֣וֹט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הָשְׁלְמָה־לָֽךְ׃וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב צבי הירש קלישר ז

מענה אליפז אודות המטר

הראיה של ספר העיקרים

ר' יוסף אלבו מביא ראיה להשגחה הפרטית ממציאות המטר. אי אפשר ליחס את הווית המטר אל הטבע, לפי שאינו דבר מתמיד באופן אחד בכל שנה ושנה בזמן אחד, כמו שרואים בעניינים הטבעיים, שכן הטבע לא משתנה בחילופי הזמנים במנהגים שונים.

את הראיה הזו הזכיר אליפז בפרקנו באמרו:

הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃
לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
(איוב ה י-יא)
אמר כי במטר שתי תועלות: 
א. בנתינת המטר על פני הארץ התועלת הוא לשום הצמחים השְׁפָלִים לְמָר֑וֹם, כלומר: שיגביהו בצמיחתם על הארץ.
ב. "וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת" – בישוב מן האנשים, וזה בעבור שהאנשים הקודרים מחימום השמש יתלחלח גופם ויוכלו להתקיים. וזהו "וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע".
(ספר העיקרים מאמר ד פרק ח)

הרחבת הביאור

ונראה לי הכותב לבאר יותר דברי אליפז, שהכריח מזה ההשגחה וחסדי הבורא:

הבורא יתברך בטובו הגדול ישים עינא פקיחא (=עין פקוחה) על כל יצוריו, ושינה מטרות עוזו לפי הצורך ושינוי המדינות. הנה במצרים, אשר הנילוס עולה ומשקה ואינם צריכים למטר, על כן לֹא עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם, רק לעתים רחוקות, כנודע מספרי העמים. ואם הטבע גורם הגשם, למה לא ימטיר גם על הארץ ההיא? אבל כי הכל ברצון המשגיח, לפי צורך יצוריו כן הופיע בחסדו הגדול. זהו שאמר אליפז, "הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ", במקום שהצורך אליו, "וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת", שיש מקומות מן הישוב אשר לא מִמְטַר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם, רק מעביר וְשֹׁ֥לֵֽחַ עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת, כמו ארץ מצרים, שהנילוס עולה ומשקה והרווה את הארץ מבלי מטר.

ושניהם (שני מקורות המים) לכוונה אחת; לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם, שהצמחים השְׁפָלִים מרומים ישכונו.

אופן מיוחד נוסף של ירידת מטר

ועוד שינוי כי באפריקה ישנם אנשים שחורים (ניגרים), והמה יושבי אביסיניה (חבש) למזרחה של אפריקה, וגם יושבי ניגריה, שמה יבוא הגשם שישה חודשים כאחת בלי הפסק בחודשי החמה, לאשר שם חום השמש רב מנשוא, עד שבעבור גודל החום לא יהפוך כושי עורו מן השחרות, כי שופם השמש.

מצורף תרשים ממוצע משקעים לפי חודש בניגריה:

Created with Highcharts 5.0.13 (°C) טמפרטורה משקעים (mm) טמפרטורה משקעים טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול תשרי חשוון כסלו 24 30 36 0 160 320

לזאת הקדים להם אב הרחמן רפואה למכה, לתת גשם נדבה להם שישה חודשים, ורק בימות הקיץ אשר החום רב להם, יבואו מים קרים על נפש עייפה. וזהו שאמר "וְ֝קֹדְרִ֗ים", הם האנשים השחורים מני חום השמש, שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע.

ובזה לימד לנו דעת כי הכל ברצון וחסד, שלא כמנהג הטבע. ועשה מדינה אחת צרכה בלי מטר, למען תדע שלא על המטר לבד יהיה הצמח וירוה הארץ, כי יש לאל ידו יתברך לחיות זרע במי נהר בלי גבורות גשמים.

ולא עשה כן לכל גוי להכין צרכם בלי מטר, למען יבינו שלא כחוקות הטבע תרווה הארץ, רק ברצון ה' יתברך, אשר עיני חסדו על עולמו מראשית השנה ועד אחרית השנה, להריק מטר בדעתו ולמנעו בעת ההפסד ולדון בו עמים. וזה שסיים אליפז: "מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃", כי לא מצאה חיל ידיהם להשוות הטבע בעניין המטר, אשר ימטיר על מדינה יותר מן המנהג, ויחשוך במדינה אחרת המטר נגד הטבע, הכל כפי הצורך והתועלת.

ועוד תדע מספרי העמים אשר שם האל יתברך בחסדו, כי במדינת פרו בחלק העולם החדש (אמריקה), לצפונה (של פרו), אשר עומדת שם תחת חגורת המזלות כפי התקרבות החמה לנגד ראשם, ככה יתגברו להם מטרות מים ורוחות. ובאמצע היום אשר השמש כגבורתה, על הרוב יתקדרו להם השמים בעבים להצילם משרב השמש. שמור אלה בלבך קורא המשכיל, וְ֝יִתְבּֽוֹנְנ֗וּ חַֽסְדֵ֥י יְ-הוָֽה. ותדע כי כל מקרה אשר יקרך אך טוב וחסד הוא.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך