תנ"ך על הפרק - תהילים קלב - "זכור ד' לדוד את כל עֻנותו" - השכר שמקבל מי שמוסר את נפשו / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים קלב

699 / 929
היום

הפרק

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"זכור ד' לדוד את כל עֻנותו" - השכר שמקבל מי שמוסר את נפשו

הקדמה

נאמר במזמורנו:

א. שיר המעלות, זכור ד' לדוד את כל עֻנותו.
ב. אשר נשבע לד', נדר לאביר יעקב.
ג. אם אבא באֹהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי.
ד. אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה.
ה. עד אמצא מקום לד', משכנות לאביר יעקב.
ו. הנה שמענוה באפרתה, מצאנוה בשדי יער.
ז. נבואה למשכנותיו, נשתחוה לַהֲדֹם רגליו.
ח. קומה ד' למנוחתך, אתה וארון עֻזֶך.

א. הסבר רש"י בפרשת נשא

על הפסוק "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז, א) כתב רש"י:

כלות משה - בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה, לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר, כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה ולא טעה בתבנית אחת.
וכן מצינו בדוד, לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש, שנאמר: 'זכור ד' לדוד את כל עֻנותו, אשר נשבע לד'' וגו' (תהלים קלב, א-ה), לפיכך נקרא על שמו.

ב. הסבר המכילתא

כעין זה נאמר גם במכילתא בפרשת בשלח, ושם הורחבו הדברים:

"'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (תהלים ל, א) - וכי דוד בנאו? והלא שלמה בנאו! שנאמר: 'ויבן שלמה את הבית' (מל"א ו, יד)! ומה תלמוד לומר: 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד'? אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו - נקרא על שמו. וכן הוא אומר:'זכור ד' לדוד את כל ענותו. אשר נשבע לד', נדר לאביר יעקב. אם אבא באהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי... עד אמצא מקום לד', משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה, מצאנוה בשדי יער' (תהלים קלב, א-ו)... הא לפי שנתן נפשו עליו נקרא על שמו.
וכן אתה מוצא שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו.
בשלשה דברים נתן נפשו משה עליהם, ונקראו על שמו:
1. נתן נפשו על התורה, ונקראת על שמו, שנאמר: 'זכרו תורת משה עבדי' (מלאכי ג, כב). והלא תורת אלקים היא! שנאמר: 'תורת ד' תמימה משיבת נפש' (תהלים יט, ח)! הא מה תלמוד לומר: 'תורת משה עבדי'? לפי שנתן נפשו עליה - נקראת על שמו. והיכן מצינו במשה שמסר נפשו על התורה? שנאמר: 'ויהי שם עם ד'' (שמות לד, כח), ואומר: 'ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי' (דברים ט, ט). הא לפי שנתן נפשו על התורה נקראת על שמו.
2. נתן נפשו על ישראל - נקראו על שמו, שנאמר: 'לך רד כי שחת עמך' (שמות לב, ז). והלא עם ד' הם! שנאמר: ' והם עמך ונחלתך' (דברים ט, כט)! ואומר: 'באמור להם עם ד' אלה, ומארצו יצאו' (יחזקאל לו, כ)! הא מה תלמוד לומר: 'לך רד כי שחת עמך'? לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. והיכן מצינו במשה שנתן נפשו עליהם? שנאמר: 'ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם' (שמות ב, יא), וכתיב: 'ויפן כה וכה', הא לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו.
3. נתן נפשו על הדיינין ונקראו על שמו, שנאמר: 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך' (דברים טז, יח), והלא המשפט לאלקים הוא, שנאמר: 'כי המשפט לאלקים הוא' (דברים א, יז)! מה תלמוד לומר: 'תתן לך'? אלא מתוך שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. ומנין שנתן נפשו עליהם? שנאמר: 'ויצא ביום השני וגו' ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו. וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה' (שמות ב, יג-טו). וכתיב: 'ולכהן מדין שבע בנות ויבאו הרועים ויגרשום' (שם, טז-יז), מדינין ברח ולדינין חזר, 'צדקת ד' עשה ומשפטיו עם ישראל' (דברים לג, כא) הא לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו.

יהי רצון שנזכה לתורה, לאהבת ישראל, למשפטי התורה ולבנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך