תנ"ך על הפרק - תהילים קכב - האהבה לירושלים, ו"בית ד'" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים קכב

689 / 929
היום

הפרק

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

האהבה לירושלים, ו"בית ד'"

הקדמה 

נאמר בפרקנו:

א. שיר המעלות לדוד: שמחתי באֹמרים לי בית ד' נלך.
ב. עֹמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם.
ג. ירושלם הבנויה כעיר שחֻבְּרה לה יחדו.
ד. ששם עלו שבטים שבטי י-ה, עדות לישראל, להֹדות לשם ד'.
ה. כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דויד.
ו. שאלו שלום ירושלם, ישליו אֹהביך.
ז. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך.
ח. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.
ט. למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך.

המזמור בכללותו מובן, ואין בו קשיים.

א. ההתרגשות הגדולה שאחזה בעם ישראל בעת שחרור ירושלים העתיקה ומקום המקדש

הרב פיבל מלצר (בנו של הגאון הרב איסר זלמן מלצר) בספרו "פני ספר תהלים" בפתיחתו למזמור זה כותב: "זכינו לחויה מיוחדת בקשר עם שיר זה: שעה שתושבי ירושלים היו עוד קרובים מאד למקלטים שלהם ולגזרת האפלה חמורה, בקע אור מ'קול ישראל', שהודיע בהודעה מיוחדת, לא בזמן הקבוע לחדשות, כי ירושלים העתיקה שוחררה על ידי צבא ההגנה לישראל. ומיד עם ההודעה הצבאית הזאת השמיע קולו של המודיע, משה חובב, צלילים נלבבים ביותר, כשקרא: 'שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי בית ד' נלך'".

ב. האהבה לירושלים

עוד כתב הרב מלצר:

אכן אם אפשר ואם מותר לציין דרגות במזמורי תהלים, הרי יש לומר כי ברכסים הנעלים או בפסגות הנעלות של מזמורי תהלים זהו אחד השיאים המופלאים ביותר, שכן לפנינו אחד השירים הנלבבים ביותר.
נלבב הוא משום שהוא שופע לבביות רבה לנושא שעליו הוא שר,
נלבב הוא משום שנושאו הוא לב ישראל - ירושלים.
על הכל מתבטאת הקִרבה והחיבה לירושלים באמור אליה המשורר: 'בשעריך ירושלם' - בנוכחת.
בדברו על 'אֹהביך', 'חילך', 'ארמנותיך'. והצלילים האחרונים בשיר הם: 'בך' ו'לך', במשפטים הנלבבים: 'אדברה נא שלום בך', 'אבקשה טוב לך'.

ג. "בית ד'"

עוד כתב הרב מלצר: "ירושלים היא לב האומה, אך הלב הזה אף הוא יש לו מרכז: מרכז המרכז, לב הלב. הלא הוא 'בית ד''. ב'בית ד'' פותח השיר: 'שמחתי באֹמרים לי בית ד' נלך'. וב'בית ד'' מסים השיר: 'למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך'".

יהי רצון שכשם שזכינו לשמוע קול שופרו של הרב גורן, המבשר על שחרור מקום המקדש, כן נזכה לשמוע בקרוב קול שופרו של משיח צדקנו בבית מקדשנו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך