חיזוק דוד לאנשיו לבטוח בה'

לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת-טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ: אֲבָרֲכָ֣ה אֶת-ה' בְּכָל-עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי:
(תהילים לד א-ב)

הכוונה: אם אמנם יצאתי מרעה אל רעה והנני נרדף עתה משאול, לא אמנע בכל זאת מלברך את ה' אשר הצילני מיד אכיש, יען כי נפשי חשקה לברך את ה' תמיד בכל עת.

גַּדְּל֣וּ לה' אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו:
(תהילים לד ד)

משחר אנשיו, אשר איתו במערה, אם כי הם לא היו בצרת פלישתים ולהם לא הגיעה הישועה שעל ידה שומה עתה בפיו התהילה לה', להצטרף אליו בכל זאת לגדל ולרומם שם ה'.

זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וה' שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל-צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ: חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ-ה' סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם:
(תהילים לד ז-ח)

פסוק ח' מקושר עם פסוק ז', לאמר: וכי תשאלו, ואיך אני מעיד על עצמי "זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וה' שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל-צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ:", כלום איני שרוי עדיין בצרה יחד איתכם? דעו כי גם מצרה זו יושיענו ה', כי "חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ-ה' סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם:".

יְר֣אוּ אֶת-ה' קְדֹשָׁ֑יו כִּי-אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו: כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י ה' לֹא-יַחְסְר֥וּ כָל-טֽוֹב:
(תהילים לד י-יא)

מסביב למערת עדולם היה מדבר שממה מעון כְּ֭פִירִים. דוד ואנשיו שם בחוסר כל, ועל כן הוא מחזק את לבם בה' - "כִּי-אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו", ולו גם הכפירים במדבר רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ, אולם דורשי ה' לֹא-יַחְסְר֥וּ כָל-טֽוֹב.

לְֽכוּ-בָ֭נִים שִׁמְעוּ-לִ֑י יִֽרְאַ֥ת ה' אֲלַמֶּדְכֶֽם: מִֽי-הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב: נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה:
(תהילים לד יב-יד)

"לְֽכוּ-בָ֭נִים שִׁמְעוּ-לִ֑י יִֽרְאַ֥ת ה' אֲלַמֶּדְכֶֽם" - מקושר עם הקודם, עם זה שאמר: "יְר֣אוּ אֶת-ה' קְדֹשָׁ֑יו..."; והכוונה: לבל יחשבו ברוח ההמון אז כי לא תוכל יראתם להיות שלימה מפני שנטולה מהם האפשרות לעבוד את ה' במקדשו במנחה או בזבח, כי אין הדבר כן, אלא "לְֽכוּ-בָ֭נִים שִׁמְעוּ-לִ֑י יִֽרְאַ֥ת ה' אֲלַמֶּדְכֶֽם:...". והולך ומבאר להם כי אין חפץ לה' בזבח או במנחה כבחיי תום וצדק, וכי "עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃",אף אם לא ריצו אותו במנחה או בזבח.

רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ ה': שֹׁמֵ֥ר כָּל-עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה:
(תהילים לד כ-כא)

"רָע֣וֹת צַדִּ֑יק" - רמז על המוקשים אשר טמנו לו ואשר עליהם הוא מתאונן בפרק נ"ז ומכנם "רשת" ו"שוחה", והוא מביע בזה ביטחונו כי מכולם יצילנו ה' וכל רעה לא תאונה אליו.