אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה
הפרק פותח:
אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.
(תהילים לב א)
דעתו של רבי עקיבא, שהמתוודה אינו צריך לפרט את החטא. בפירוט החטא יש פגיעה מסוימת בכבוד שמיים, כי מגמת התשובה למעט בחשיבותו של החטא, והדיבור בו מעניק לו חשיבות. בנוסף לכך, הבושה בחטא היא מעקרי התשובה, וכפי שאמרו חכמים: "כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו – מוחלים לו על כל עונותיו"(ברכות יב:), והמפרט את חטאו עלול להיראות כמי שאינו מתבייש בו.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'פניני הלכה – ימים נוראים'