תנ"ך על הפרק - תהילים א - סגנון וצורה בספר תהילים / הרב דוד חי הכהן שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים א

568 / 929
היום

הפרק

אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲ‍ֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב דוד חי הכהן שליט

סגנון וצורה בספר תהילים

משורר התהילים משתמש בצורות שונות כדי להבליט את הרעיונות והמסרים השייכים לכל פרק, ולכל עניין בו הוא עוסק. כך ישנם מזמורים המסודרים על פי סדר הא'-ב', המעיד על הקשר לתורה המסודרת אף היא על פי אותן אותיות. סדר זה מורה גם על ההשגחה הא-להית הפועלת על פי התורה, שהיא תוכניתה הפנימית, כדברי המדרש (בראשית רבה פרשה א אות א) שהתורה הינה כלי האומנות הא-להי ששימש לבריאת העולם.

חכמת הערך המספרי של האותיות, גימטריא, וכן חילופי אותיות הידועים כמקובלים בחז"ל, מוצאים גם הם בספר תהילים את ביטויים. לדוגמא: בפרקים כ"ה ול"ד המסודרים על פי הא'-ב', חסרים פסוקים הפותחים באות ו'. כפיצוי לחיסרון זה מופיע פסוק נוסף בסוף הפרק הפותח באות פ'. זאת על פי סדר חילופי האותיות א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, בו האות פ' מחליפה את האות ו'.

פרק קי"ט, הכולל את כל האותיות בכפולה של שמונה, מלמד שערך התורה מתחיל מעל המספר שבע, שהוא מספר הקשור לבריאת הטבע. על פי אותו עקרון בפרק י"ט מופיע הפסוק "תורת ה' תמימה" כפסוק שמיני.

פרק קמ"ה מתאר את ההשגחה הכוללת על כל הבריאה לדרגותיה השונות. בפרק נעשה שימוש במילה "כל" שבע עשרה פעמים, מספר מופעים גדול של מילה בודדת החוזרת בפרק אחד. המספר שבע עשרה בגימטריא הוא כמספר המילה "טוב". כך מתבאר הקשר בין ההשגחה הכוללת לטוב העולמי.

בפרק זה, שגם הוא מסודר על פי אותיות הא'-ב', האות נ' חסרה. ביארו חז"ל שאות זו רומזת לנפילתם, חלילה, של ישראל, ולא רצה משורר תהילים לקבעה, שמא יעלה על הדעת כי יש לרמז זה יסוד קבוע בבריאה. כמו כן, במרכז הפרק עומדות האותיות כ',ל' ו-מ', האותיות המרכיבות את המילה "מלך", כאשר בכל אחד מפסוקים אלו מופיעה המילה מלכות.

בספר נעשה שימוש גם בשמות הבורא, הרומזים רעיונות גדולים שהינם הרקע הפנימי של כל פרק. לדוגמא, בפרק פ', המתאר זמן קשה בחיי האומה ואת תקוותה לסיוע הא-להי, מופיעה קבוצת מילים בסגנון של בקשה פעמים אחדות בשינוי קל, שהוא תוספת בשם ה'. בתחילה, בפסוק ד': "א-להים השיבנו והאר פניך ונוושעה". בהמשך, בפסוק ח', ישנה חזרה ותוספת מילה: "א-להים צבאו-ת השיבנו...". שינויים אלה בשמותיו של הקב"ה מציינים בפרק כי כל עלייה בהצלחתם של ישראל היא גידול בשמו של ה'. הופעת ה' בעולם נמשכת ביחס ישר עם מצבם של ישראל.

סגנון נוסף שהמשורר משתמש בו בפרקים אחדים, הוא השימוש בפסוקים ידועים מהתורה, כגון: שלוש עשרה מידות של רחמים שנאמרו למשה בעת כפרת חטאם של ישראל בפרקים פ"ו וק"ג, פתיחת עשרת הדברות במזמור פ"א ועוד.

ספר תהילים הוא הספר המלווה את עם ישראל יום יום בכל תפילה, בין במזמורים שלמים ובין בפסוקים המשולבים בברכות ובתפילות. הגדיל המשורר לעשות עד שתיאר את הקב"ה כיושב בשמים בשעות בהן נאמרות תהילות אלו: "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל"(תהילים כב ד). ספר זה ליווה את עם ישראל מאז הווייתו בעולם, בהופעה השורשית שלו, והוא ממשיך לנסוך כוחות ותעצומות נפש נפלאים באומה הישראלית.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך