תנ"ך על הפרק - הושע יד - שובה ישראל - תשובתו של ראובן / הרב אברהם ריבלין שליט"א

תנ"ך על הפרק

הושע יד

514 / 929
היום

הפרק

תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אברהם ריבלין שליט

שובה ישראל - תשובתו של ראובן

על חשיבותה של הנבואה בפרקנו נוכל לעמוד מהעובדה שהשבת הראשונה של השנה החדשה נקראת שבת שובה על שם תחילת הפרק "שובה ישראל עד ה' א-להיך"(הושע יד ב). לבד משבת חזון (ולפי אחד הטעמים גם שבת הגדול) נדמה שזו השבת היחידה הנקראת על שם ההפטרה. חז"ל תהו במה זכה הושע שנבואתו על התשובה תזכה לפרסום כה רב. וכך דרשו את הפסוק "וישב ראובן אל הבור"(בראשית לז כט), "אמר הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה. ואיזהו? - זה הושע, שנאמר: 'שובה ישראל עד ה' א-להיך'(הושע יד ב) "(בראשית רבה פד יח).

לפי המדרש, הביטוי "וישב ראובן" מתאר לא רק את שיבתו הפיזית של ראובן אל הבור אלא רומז גם ל"שיבה" במושגים רוחניים הווי אומר לחזרה בתשובה. ועל כן דרשו " 'וישב ראובן אל הבור' - והיכן היה? – ר' אליעזר אומר בשקו ובתעניתו". רש"י המצטט את המדרש בפירושו לפסוק מוסיף: "עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו". בן בנו המנבא על התשובה הוא נביאנו, הושע בן בארי, המתייחס על שבט ראובן לפי הנאמר "ובני ראובן בכור ישראל... בארה בנו"(דברי הימים א ה א-ו). בן בארי, אמרו חז"ל, "זהו בארה הנשיא לראובני"(מצודת דוד הושע א א).

מדרש זה לפיו ראובן פתח בתשובה אינו עולה בקנה אחד עם דברי חכמים במדרש אחר: " 'ויצא קין מלפני י-הוה'(בראשית ד טז) מהיכן יצא? ר' חמא בשם ר' חנינא בר' יצחק אמר: יצא שמח, כמא דאמרת 'הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח'(שמות ד יד). פגע בו אדם הראשון. אמר לו מה נעשה בדינך? אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו. אמר, כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע? מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת"(בראשית רבה כב כח). בלי לרדת לעומקן של תשובת קין ותשובת אדם הראשון אין ספק שתהליך התשובה שלהם קדם לתשובתו של ראובן, ואם כך, לא ראובן הוא שפתח בתשובה תחילה כדברי המדרש רבה!

ר' חנוך זונדל יישב כך: "קין ואדם הראשון לא עשו תשובה אלא מתוך הדחק והעונש שנענשו"(ענף יוסף בראשית רבה פד יח). ואכן עיון בכתובים מאשר ומאשש הבדל פשוט זה. הפסוק "ויצא קין" נאמר אחרי שקין שומע את תוכחתו הנמרצת של הקב"ה "ארור אתה מן האדמה"(בראשית ד יא), ואחרי שהוא מקבל את העונש "נע ונד תהיה בארץ"(בראשית ד יב); רק אז הוא חזר בתשובה. גם אדם הראשון, שחזר בתשובה בעקבות קין, כבר נענש חמורות על חטא עץ הדעת "ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך... בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה"(בראשית ג יז-יט). אולם ראובן לא קיבל תוכחת מוסר או עונש. מעצמו וביוזמתו הוא לובש שק ויושב בתענית על חטאו וחלקו בבלבול יצועי אביו. תשובה מעין זו לא הייתה לפני ראובן, וזהו שאמר המדרש "אתה פתחת בתשובה תחילה".

דברים אלה מתאימים מאוד לדברינו במאמר הבא על הפרק, שהושע מדבר גם על תשובה מיראה וגם על תשובה מאהבה, בעוד אדם הראשון וקין חזרו בתשובה דווקא מחמת יראתם את העונש החמור שהושת עליהם. יתרה מזו, ההגדרה הרגילה של תשובה מיראה היא כשאדם שב מחמת היראה של העונש העתיד לבוא אף על פי שעדיין לא נענש, וגם זו דרגה גבוהה מתשובתם של אדם הראשון וקין, ששבו בתשובה רק לאחר שניחתה עליהם מידת הדין. ראובן פתח במה שהושע משבח ביותר, חזרה בתשובה מאהבה וכפי שיבואר במאמר הבא על הפרק.

בדרך אחרת ניתן להבין את החידוש בתשובתו של ראובן לעומת תשובתם של אדם וקין, אם נשים לב לעובדה שחטאו של ראובן היה קל שבקלים. הגמרא אומרת ש"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"(שבת נה:). ואף שברור הדבר שראובן חטא במשהו, ברור שאין חטאו חמור כמו שניתן היה לחשוב (ועיין מכתב מאליהו ח"א 'גדרי חטאות הראשונים'). יהיה חטאו אשר יהיה, אל נשכח שהייתה זו עבירה לשם שמים ולשם קיום מצוות כיבוד אם: "תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר: מוצל אותו צדיק מאותו עוון... עלבון אימו תבע. אמר: אם אחות אמי הייתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהיה צרה לאמי? עמד ובלבל את מצעה(שבת נה:)

ראובן מחדש שגם על חטא קל שנאמר עליו 'שלא חטא', ושנעשה לשם שמים, גם עליו יש לעשות תשובה. ועל חידוש נפלא זה זכה ראובן שבן בנו יפתח בתשובה תחילה – "שובה ישראל עד ה' א-להיך".

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך