תנ"ך על הפרק - הושע ג - בקשת ד', בקשת דוד ובקשת בית המקדש / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

הושע ג

503 / 929
היום

הפרק

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱ‍ֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים׃וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים׃וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ׃כִּ֣י ׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֙לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃אַחַ֗ר יָשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבִקְשׁוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת דָּוִ֣ד מַלְכָּ֑ם וּפָחֲד֧וּ אֶל־יְהוָ֛ה וְאֶל־טוּב֖וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

בקשת ד', בקשת דוד ובקשת בית המקדש

נאמר בפרקנו (בפסוק ה):

אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ד' אלקיהם ואת דויד מלכם, ופחדו אל ד' ואל טובו באחרית הימים.

כתב על כך רש"י:

אחר - ימי הגולה.
ישובו בני ישראל ובקשו את ד' וגו' - תנא משום רבי שמעון בן יוחאי:
בשלושה דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם: במלכות שמים, ובמלכות בית דוד ובבית המקדש. זהו שכתוב: 'אין לנו חלק בדוד' (מלכים א יב, טז) - כמשמעו,
'לאהליך ישראל' (שם) - אל תקרי 'לאהליך', אלא 'לאלקיך',
'ראה ביתך דוד' (שם) - זה בית המקדש.
אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן:
'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד'' - זו מלכות שמים,
'ואת דויד מלכם' - כמשמעו,
'ופחדו אל ד' ואל טובו' - זה בית המקדש, כמו שנאמר: 'ההר הטוב הזה' (דברים ג, כה).

כתב על כך הגאון הקדוש רבי ישכר טייכטל זצ"ל הי"ד בספרו "משנה שכיר - מועדים ראש השנה" בפיסקא "ובכן תן כבוד ד' לעמך":

אני עומד כעת בכ"ג אלול שנת תש"ג, קרוב ל'יום הכסה' הבא עלינו לטובה, אעלה מה שחידשתי בראש השנה שעבר, וכתבתי בפנקס ביום צום גדליה בק"ק נייטרא, בעת גלותי שגליתי מפישטיאן, בחצי אלול דשנת "תש"ב אנוש עד דכא" [עיין ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א], שיסרו אותנו האכזרים אשר שם עד דכדוכה של נפש [עי' תהלים צ, ג], וברחנו אני ובני ביתי בלילה בעירום ובחוסר כל לעיר הנ"ל, ושם היינו עד אחר הימים הטובים, ומשם עזרני ד' לברוח לכאן. והשי"ת יסוך עלינו פה 'באברתו' [עי' שם צא, ד] עד עת בוא הישועה לכלל ישראל בב"א.
בתפילת הימים הנוראים אנו מתפללים להשי"ת: "ובכן תן כבוד ד' לעמך וכו' שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך" [ברכת 'אתה קדוש']. וראיתי במחזור ישן, שפירש המפרש על דרך הא דתניא: לא גלו ישראל אלא בשביל שמאסו ישראל בשלושה דברים: במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש. אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן [ילקו"ש ח"ב רמז קו]. והיינו דקאמר: 'ובכן תן כבוד לעמך' - על דרך "ובקשו את ד'" [הושע ג, ה], 'שמחה לארצך וששון לעירך' - היינו בית המקדש, 'וצמיחת קרן לדוד' - היינו מלכות בית דוד, עכ"ל המפרש.
והנה כעת בזמנינו, אחר ששהינו בין העכו"ם כאלפיים שנה 'ויתערבו בגוים ולמדו מעשיהם' [עיין תהלים קו, לה], והם על פי רוב בלי שום השגה ביהדות - אין לבקש מהם שיחזרו ויבקשו את מלכות שמים ומלכות בית דוד, כי אין להם שום השגה בזה מהי מלכות שמים ומהי מלכות בית דוד. אלא מה מבקשים הם - את ארץ ישראל, ובזה נכללים כל שלושת הדברים. ועל זה רמזו חז"ל: 'כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוק' [כתובות קי, ע"ב]. ומלכות בית דוד ומלכות שמים אחת היא, כידוע למקובלים [עיין זוהר ח"א לג, ע"ב. שערי אורה שער א]. ואחר שאנו רואים שהם מוסרים נפשם בעד ארץ ישראל, אם כן, אף בלי ידיעתם המה מבקשים את שלשתן.
כה כתבתי מכבר מעצמי, וכעת ראיתי בספר 'מנחת יהודה' [ח"א עמ' 237] שכתב כן. והביא שם [אות יח] בשם הזוהר [ח"ג רעו, א]: אין הקדוש ברוך הוא נקרא 'מלך' אלא בארץ ישראל. א"כ, מה שאמרו חז"ל שיבקשו מלכות שמים - היינו לשוב לארץ ישראל, כדי שיקרא הקדוש ברוך הוא 'מלך', ובזה תלויה בראשונה כל תשובתנו".

יהי רצון שנבקש כולנו את מלכות שמים, את מלכות בית דוד, ואת בית המקדש, ונזכה לראותם בגאולה השלמה בקרוב.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך