היחזרו עשרת השבטים
חזונו של יחזקאל על חלוקת הארץ לשבטים לעתיד לבא מלמדנו שכל השבטים יחזרו לארץ ישראל.
נחלקו בזה ר' עקיבא ור' אליעזר: "עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנאמר: 'ואשליכם אל ארץ אחרת כיום הזה' - מה היום הולך ואינו חוזר, אף הם הולכים ואינם חוזרים, דברי ר' עקיבא. ר' אליעזר אומר: 'כיום הזה' - מה היום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להם, כך עתידה להאיר להם"(סנהדרין קי:). בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת נוספת, האם יש לעשרת השבטים חלק לעוה"ב. אף כאן פוסק ר' עקיבא לחובתם, אין להם חלק לעולם הבא. ומכל מקום כיצד יתאימו דברי ר' עקיבא לדברי יחזקאל הנביא?
שאלה נוספת מתעוררת לאור דברי הרמב"ם: "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות, שנאמר "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבין כתקנן..."(משנה תורה הל' שמיטה י ח). נמצאנו למדים שאחד התנאים לקיום היובל הוא שכל השבטים מחולקים ויושבים על נחלתם.
מקור דברי הרמב"ם במסכת ערכין: "יכול יהו עליה והן מעורבין, שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא היובל נוהג? - ת"ל 'לכל יושביה' - בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין"(ערכין לב:). אין חולק על גמרא זו.
נשאלת השאלה, הרי מובטחים אנו בתורה על חזרת יובלות ושמיטין יחד עם כל שאר היעודים (כדברי הרמב"ם, משנה תורה הל' מלכים פי"א ה"א), אם כן היאך אפשרי הדבר לדעת ר' עקיבא, שאמר שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור?
רש"י על המשנה בסנהדרין הביא דברי גמרא, המספרת שירמיהו הלך להחזיר את עשרת השבטים ויאשיהו מלך עליהם. הסביר רש"י שאין מאורע זה סותר את דעתו של ר' עקיבא, מפני שירמיהו לא החזיר את כולם אלא את מקצתם (מגילה יד:).
אירוע זה התרחש שלושים ושש שנים לפני חורבן ממלכת יהודה (ערכין לג.; תוס' שם). כשחרב המקדש, גלו כולם לבבל. כעבור שבעים שנה נוספות חזרו ובנו את בית המקדש השני.
נחלקו רבותינו האם נהג יובל בבית שני. יובל נוהג מהתורה רק בשעה שכל עם ישראל נמצא בארץ ישראל. האם היו כל השבטים בארץ בזמן בית שני, או שחסרונן של עשרת השבטים עיכב את הדין של: "כל יושביה עליה"? דעת רבנו תם שנהג יובל מהתורה מכיוון שירמיהו החזיר כל עשרת השבטים. ואע"פ שלא עלו כולם, חשובים אלו שעלו - "כל יושביה עליה". אם כן אף לר' עקיבא שלא עתידים לחזור עשרת השבטים, יכול חזון יחזקאל להתקיים על ידי אלו שחזרו ונתערבבו בישראל. "...כפי הנראה כיוון שהתקבצו כל השבטים הידועים לארץ ישראל [והם מעורבבים עתה זה בזה מאז גלו] מצב זה נקרא: "כל יושביה עליה". הנידחים שאיננו יודעים היכן הם, אינם מעכבים"(תוספות גיטין לו: ד"ה בזמן).
בהלכה נוספת, פוסק הרמב"ם שתהיה חלוקה לשבטים לעתיד לבוא: "בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, שנאמר וישב מצרף ומטהר, ובני לוי מטהר תחילה... ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד..."(מלכים יב ג).
אמנם בשאלה האם נהג יובל בבית שני, דעת הרמב"ם, שלא נהג (משנה תורה הל' שמיטה י ג).