הארון נושא את נושאיו
הקדמה
חז"ל ורבותינו הראשונים דנו בשאלה על מי מוטלת המצוה לשאת את ארון הברית: האם על הלויים, או על הכהנים, או גם על הלויים וגם על הכהנים [עיין במאמר "על מי מוטלת המצוה לשאת את ארון הברית?" בספרי "הדר העולם"]. עם זאת גילו לנו חז"ל שהארון הוא שנושא את נושאיו, ולמדו זאת מפרשת מעבר הירדן.
כך אמרו במסכת סוטה (לה ע"א):
וכיון שעלה אחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן. שנאמר: 'ויהי בעלות (כעלות קרי) הכהנים נֹשְאֵי ארון ברית ד' מתוך הירדן, נִתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה, וישֻבו מי הירדן למקומם, וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו' (יהושע ד, יח). נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד, וישראל מצד אחד. נשא ארון את נושאיו ועבר. שנאמר: 'ויהי כאשר תם כל העם לעבֹר, ויעבֹר ארון ד' והכהנים לפני העם' (שם, יא).
פירש רש"י ש"נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה" פירושו שהכהנים חזרו צעד אחד לאחוריהם, ועלו לשפת הירדן המזרחית, שעל ידם.
א. שאלות הרד"ק על דרשת חז"ל
הרד"ק (שם) הביא את דברי חז"ל וכתב עליהם: "ואני תמה מזה הדרש:
- אנה ראו שארון מצד זה וישראל מצד זה?
- ומה צריך לשאת ארון את נושאיו ולעבור?
- ואם היה נס כזה לא היה הכתוב מפרש שהארון נשא את נושאיו למעלה מן המים?!"
סיים הרד"ק את דבריו: "והם שאמרו ידעו מה שאמרו, כי דעתם רחבה מדעתנו".
ב. תשובות לשאלות הרד"ק
1. תשובה לשאלה הראשונה
על שאלת הרד"ק הראשונה מנין למדו חז"ל שהכהנים עלו לשפה המזרחית של הירדן ולא הלכו עד השפה המערבית ועלו עליה, כבר ענה רש"י (שם, טז):
'ויעלו מן הירדן - 'ויעברו' אין כתיב כאן, אלא: 'ויעלו'. למדנו שעל השפה שעליה היו עומדים אצלה עלו! ואי אפשר לומר שהיו עומדים אצל שפת הירדן שבמערב, שהרי נאמר למעלה: 'ורגלי הכהנים נֹשְאֵי הארון נטבלו בקצה המים' (ג, טו), ושם נאמר: 'ויעמדו הכהנים... וכל ישראל עֹברים' (שם, יז).
לפי רש"י חז"ל דייקו את דבריהם מהמלה "ויעלו", שהכהנים עלו לשפה המזרחית, הקרובה אליהם, ולא עברו את הירדן לשפה המערבית.
2. תשובה לשאלה השניה
על השאלה השניה של הרד"ק "ומה צריך לשאת ארון את נושאיו" כתב בספר "מוסר הנביאים" (לרב יהודה ליב גינזבורג) שהיה חשש שבני ישראל יאמרו שקשה להם לקיים את המצוות, ובפרט שכעת התרבו להם מצוות התלויות בארץ, וקבלת ערבות על כל ישראל, לכן הראה להם ד' שלא קשה לשאת את התורה, אלא אדרבא הארון נושא את נושאיו, דהיינו שהתורה מוסיפה כוח למי שנושא אותה, ואין הוא מרגיש שום ליאות ועייפות מהעול הזה.
3. תשובה לשאלה השלישית
על השאלה השלישית של הרד"ק - ואם היה נס כזה לא היה הכתוב מפרש שהארון נשא את נושאיו למעלה מן המים - כתבו המהר"ל בחידושי אגדות לסוטה שם והנצי"ב ב"מרומי שדה" לסוטה שם שחז"ל למדו את דרשתם על יסוד דיוק בפסוקים. בכל הפרשה נאמר: "הכהנים נשאי ארון הברית", "הכהנים נשאי ארון ד'", "הכהנים נשאי הארון", וכדומה. ואילו בפסוק המתאר את עלייתם מן הירדן לא נאמר: "הכהנים נשאי ארון הברית", אלא: "ויעבור ארון ד' והכהנים" (ד, יא). ולכאורה היה מתאים יותר שיהיה כתוב כמו בכל הפרשה: "ויעברו הכהנים נשאי ארון ד'"! אלא ללמדנו שהארון הוא שעבר בדרך נס, והכהנים עברו עמו!
סיכום וסיום
למדנו שדברי חז"ל שנראים תמוהים במבט ראשון, מדוייקים מאד בפשט הפסוקים, והם גם מלמדים אותנו על היחס הנכון לקיום התורה והמצוות: התורה מוסיפה כוח למי שנושא אותה, ואין הוא מרגיש שום ליאות ועייפות מהעול הזה.