תנ"ך על הפרק - יהושע ג - מדוע דווקא בפרקנו נאמר הכינוי "אדון כל הארץ"? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע ג

190 / 929
היום

הפרק

הכנה למעבר הירדן, הכהנים נֹשאים את ארון הברית ומי הירדן נכרתים מפניו

וַיַּשְׁכֵּם֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ בַּבֹּ֜קֶר וַיִּסְע֣וּ מֵֽהַשִּׁטִּ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־הַיַּרְדֵּ֔ן ה֖וּא וְכָל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּלִ֥נוּ שָׁ֖ם טֶ֥רֶם יַעֲבֹֽרוּ׃וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיַּעַבְר֥וּ הַשֹּׁטְרִ֖ים בְּקֶ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃וַיְצַוּוּ֮ אֶת־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ כִּרְאֽוֹתְכֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם נֹשְׂאִ֖ים אֹת֑וֹ וְאַתֶּ֗ם תִּסְעוּ֙ מִמְּק֣וֹמְכֶ֔ם וַהֲלַכְתֶּ֖ם אַחֲרָֽיו׃אַ֣ךְ ׀ רָח֣וֹק יִהְיֶ֗ה בֵּֽינֵיכֶם֙ובינווּבֵינָ֔יוכְּאַלְפַּ֥יִם אַמָּ֖ה בַּמִּדָּ֑ה אַֽל־תִּקְרְב֣וּ אֵלָ֗יו לְמַ֤עַן אֲשֶׁר־תֵּֽדְעוּ֙ אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ כִּ֣י לֹ֧א עֲבַרְתֶּ֛ם בַּדֶּ֖רֶךְ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הָעָ֖ם הִתְקַדָּ֑שׁוּ כִּ֣י מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה בְּקִרְבְּכֶ֖ם נִפְלָאֽוֹת׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶל־הַכֹּהֲנִ֣ים לֵאמֹ֔ר שְׂאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית וְעִבְר֖וּ לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית וַיֵּלְכ֖וּ לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ גַּדֶּלְךָ֔ בְּעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם־מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃וְאַתָּ֗ה תְּצַוֶּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֥י אֲרֽוֹן־הַבְּרִ֖ית לֵאמֹ֑ר כְּבֹאֲכֶ֗ם עַד־קְצֵה֙ מֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן בַּיַּרְדֵּ֖ן תַּעֲמֹֽדוּ׃וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גֹּ֣שׁוּ הֵ֔נָּה וְשִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּ֛י אֵ֥ל חַ֖י בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהוֹרֵ֣שׁ יוֹרִ֣ישׁ מִ֠פְּנֵיכֶם אֶת־הַכְּנַעֲנִ֨י וְאֶת־הַחִתִּ֜י וְאֶת־הַחִוִּ֗י וְאֶת־הַפְּרִזִּי֙ וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֔י וְהָאֱמֹרִ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃הִנֵּה֙ אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית אֲד֖וֹן כָּל־הָאָ֑רֶץ עֹבֵ֥ר לִפְנֵיכֶ֖ם בַּיַּרְדֵּֽן׃וְעַתָּ֗ה קְח֤וּ לָכֶם֙ שְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר אִ֔ישׁ מִשִּׁבְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃וְהָיָ֡ה כְּנ֣וֹחַ כַּפּ֣וֹת רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאֵי֩ אֲר֨וֹן יְהוָ֜ה אֲד֤וֹן כָּל־הָאָ֙רֶץ֙ בְּמֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן מֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ יִכָּ֣רֵת֔וּן הַמַּ֥יִם הַיֹּרְדִ֖ים מִלְמָ֑עְלָה וְיַעַמְד֖וּ נֵ֥ד אֶחָֽד׃וַיְהִ֗י בִּנְסֹ֤עַ הָעָם֙ מֵאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְהַכֹּהֲנִ֗ים נֹֽשְׂאֵ֛י הָאָר֥וֹן הַבְּרִ֖ית לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃וּכְב֞וֹא נֹשְׂאֵ֤י הָֽאָרוֹן֙ עַד־הַיַּרְדֵּ֔ן וְרַגְלֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ נֹשְׂאֵ֣י הָֽאָר֔וֹן נִטְבְּל֖וּ בִּקְצֵ֣ה הַמָּ֑יִם וְהַיַּרְדֵּ֗ן מָלֵא֙ עַל־כָּל־גְּדוֹתָ֔יו כֹּ֖ל יְמֵ֥י קָצִֽיר׃וַיַּעַמְד֡וּ הַמַּיִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜דבאדםמֵֽאָדָ֤םהָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָם־הַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ׃וַיַּעַמְד֣וּ הַכֹּהֲנִ֡ים נֹ֠שְׂאֵי הָאָר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֜ה בֶּחָֽרָבָ֛ה בְּת֥וֹךְ הַיַּרְדֵּ֖ן הָכֵ֑ן וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עֹֽבְרִים֙ בֶּחָ֣רָבָ֔ה עַ֤ד אֲשֶׁר־תַּ֙מּוּ֙ כָּל־הַגּ֔וֹי לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מדוע דווקא בפרקנו נאמר הכינוי "אדון כל הארץ"?

הקדמה

לפני מעבר הירדן אמר יהושע לבני ישראל: "בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרִזי ואת הגרגשי והאמֹרי והיבוסי. הנה ארון הברית אדון כל הארץ עֹבֵר לפניכם בירדן" (ג, י-יא). המפרשים דנו במשמעות הביטוי "ארון הברית אדון כל הארץ", ובמאמר קצר זה נעסוק רק בשאלה מדוע נאמר בפרקנו הכינוי המיוחד "אדון כל הארץ".

א. הסבר הרד"ק לכינוי "אדון כל הארץ"

הסביר הרד"ק: "ואמר: 'אדון כל הארץ' כי על ידי הארון הראה הא-ל יתברך שהוא אדון כל הארץ, והפך הטבעים כרצונו, כי המים טבעם להיות נגרים, ועמדו נד אחד".

אם כן לפי הרד"ק נאמר כאן הכינוי המיוחד "אדון כל הארץ" כיון שבמעבר הירדן גילה ד' את אדנותו על כל הארץ, בהופכו את המים הנוזלים למוצקים, על ידי ארון הברית שנעמד בירדן.

יש להביא ראיה לדברי הרד"ק, מכך שהכינוי המיוחד "אדון כל הארץ" מופיע פעם נוספת בסמוך (פסוק יג), ושם מדובר במפורש על הפיכת המים למוצקים: "והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון ד' אדון כל הארץ במי הירדן, מי הירדן יכרתון, המים היֹרדים מלמעלה, ויעמדו נד אחד".

עוד יש להביא ראיה לדברי הרד"ק מהנאמר בספר תהלים (צז, ה): "הרים כדונג נמסו מלפני ד', מלפני אדון כל הארץ". רואים שכאשר ד' משנה את טבע המציאות, הוא נקרא "אדון כל הארץ".

ב. הסבר הילקוט שמעוני לכינוי "אדון כל הארץ"

הסבר אחר מדוע נאמר כאן דווקא הכינוי "אדון כל הארץ" נאמר בילקוט שמעוני (יהושע פ"ג רמז יד):

הנה ארון הברית אדון כל הארץ. אמר רבי שמואל בר נחמני: כל מקום שנאמר 'אדון' - עוקר דיורין ומכניס דיורין, וזה בנין אב לכולם: עוקר כנענים ומכניס ישראל. וכן הוא אומר: 'לכן נאֻם האדון ד' צ-באות אביר ישראל' וגו', 'ואשיבה שֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹנה' (ישעיהו א, כד-כו).

לפי הילקוט שמעוני נאמר כאן הכינוי המיוחד "אדון כל הארץ" לא ביחס למה שקרה בשעת מעבר הירדן, אלא לתכלית מעבר הירדן: כניסת ישראל לארץ ישראל, ועקירת הכנענים מתוכה.

יש להביא ראיה לדברי הילקוט שמעוני, מהפסוק הקודם, שם נאמר: "ויאמר יהושע: בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, והורֵש יורִיש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרִזי ואת הגרגשי והאמֹרי והיבוסי. הנה ארון הברית אדון כל הארץ עֹבֵר לפניכם בירדן" (ג, י-יא). אם כן על ידי נס מעבר הירדן ידעו ישראל שד' יוריש מהארץ את כל שבעת העמים.

לפי הרד"ק גילה ד' את אדנותו על כל הארץ בהופכו את המים הנוזלים למוצקים. כלומר: אדנות ד' מתגלה על ידי שלטונו של ד' בטבע.

לפי הילקוט שמעוני גילה ד' את אדנותו על כל הארץ בהכנסת ישראל לארץ ישראל ועקירת הכנענים מתוכה. כלומר: אדנות ד' מתגלה על ידי שלטונו של ד' באומות היושבות בארץ.

אמנם הרד"ק התיחס לכל הכינוי "אדון כל הארץ", ואילו הילקוט שמעוני התיחס רק לכינוי "אדון", אבל גם לפי דבריו מדויק מאד הביטוי "אדון כל הארץ", כיון שמתוך שלטונו של ד' בארץ, הוא עוקר דיורים מהארץ, ומושיב בה דיורים אחרים.

כאמור, ראינו בספר תהלים (צז, ה) ראיה לדברי הרד"ק שהכינוי המיוחד "אדון כל הארץ" מתיחס לשינוי הטבע. אבל גם הילקוט שמעוני הביא ראיה לדבריו:

וכן הוא אומר: 'לכן נאֻם האדון ד' צבאות אביר ישראל, הוי אֶנָחֵם מצרי ואִנָקְמָה מאויבי. ואשיבה ידי עליך, ואצרֹף כבֹּר סיגָיִך, ואסירה כל בדילָיִך. ואשיבה שֹפטיך כבראשֹנה, ויֹעציך כבתחִלה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה' (ישעיהו א, כד-כו).

מה הראיה מהפסוק בישעיהו?

הסביר רש"י שם: "נאם האדון - שהכל שלו, ובידו לעקור אתכם מארצכם, ולנטוע בה אחרים".

כעין דברי הילקוט שמעוני ורש"י בישעיהו, כתב גם הרשב"ם על הפסוק "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדֹן ד'" (שמות כג, יז):

האדֹן ד' - והארץ שלו, שלא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות, כמו שמפורש בפרשת כי תשא: 'שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדֹן ד' אלקי ישראל' (לד, כג), וסמיך ליה: 'כי אוריש גוים מפניך, והרחבתי את גבֻלֶך, ולא יחמוד איש את ארצך בעלֹתך לֵרָאות את פני ד' אלקיך שלש פעמים בשנה' (שם, כד). וכן בכל מקום לפי ענין המעשה שבפרשה קורא את הקב"ה. וגם רבותינו דרשו: 'הנה האדון ד' צבאות מְסָעֵף פֻּארָה' (ישעיהו י, לג): בכל מקום שאתה מוצא את הלשון הזה - מוציא דיורין ומכניס דיורין.

ג. הסבר הילקוט שמעוני מתקיים גם בימינו

בספר "התקופה הגדולה" (עמ' לח-לט) כתב הרב כשר:

בדורנו, בזמן קיבוץ גלויות לארץ ישראל, נעשה נס גדול, שבעת מלחמת העצמאות נפל פחד היהודים על הערבים, ויותר ממליון ערבים ברחו מעצמם מן הארץ, ופינו מקום בשביל קרוב לשני מליון יהודים שנכנסו לארץ משנת תש"ח ועד שנת תשכ"ח. ויש על זה מאמר נפלא בזהר (ח"ב קכד ע"א): 'רבי חייא אמר: בזכות שישראל נימולים - נכנעים שונאיהם תחתיהם, וישראל יורשים את נחלתם. בוא וראה: מה כתוב: 'יראה כל זכוּרך' (לד, כג) [פירוש: הזכרים הנימולים], וכתוב אחר כך: 'כי אוריש גויִם מפניך והרחבתי את גבֻלֶך' (שם, כד), שהקדוש ברוך הוא עקר דיורים ממקומם [שבע אומות שהיו דרות בארץ ישראל], והשיב דיורים למקומם [ישראל], ומשום כך: 'יראה כל זכוּרך את פני האדון ד''. רבי יהודה אמר: 'האדון' הוא כמו שכתוב: 'הנה האדון ד' צבאות מְסָעֵף פֻּארָה' וגו' (ישעיהו י, לג) 'ויצא חוטר' וגו' (שם יא, א), וכלא חד, מעקר דיורין ואתיב דיורין". 'ויצא חוטר' מדבר ממלך המשיח, ומסעף פֻּארה פירושו עוקר ענפי אילן, כלומר: עוקר דיורים. ויצא חוטר - מושיב דיורים. היינו בעקבתא דמשיחא, סמוך לנס של קיבוץ גלויות מושיב דיורים ישראלים, יתקיים הנס של עוקר דיורים הערבים.

המשיך הרב כשר וסיכם את הדברים:

מבואר לפנינו בזהר... שנתקיים בנו הנס הגדול הזה שנפל פחד היהודים על הערבים וברחו, ולולא זאת בדרך הטבע לא היה מקום לכניסת ישראל לארץ. והיות שחלק גדול מן העם הנכנס לארץ אינם שומרי תורה, אם כן נשאלת השאלה: איזו זכות יש להם שתגרום לערבים לברוח ולעזוב את הארץ, ולמסור אותה ממש בידיים לישראל? אולם לדברי הזהר מובהרת לנו הזכות שבידם, והיא בזכות שישראל נימולים.

יהי רצון שנזכה בקרוב לעקירת הגויים מהארץ, לישיבת כל עם ישראל בארץ ישראל, למלכות בית דוד ולעבודת הכהנים בבית המקדש.

[ועיין בהרחבה במאמרי "מה משמעות הביטוי המיוחד 'ארון הברית אדון כל הארץ'?" בספרי "הדר הנביאים"].

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך