על מי מוטלת המצוה לשאת את ארון הברית?
הצגת הבעיה
בפרשת במדבר נאמר: "ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדות... וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש... ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת" (ד, ה-טו).
בפסוקים אלו מפורש שהכהנים מכסים את הארון ושאר כלי הקדש, אך המצוה לשאת את הארון מוטלת על הלויים בני קהת.
בפסוקים נוספים באותה פרשה נאמר גם כן שהלויים בני קהת מצווים לשאת את הארון: "משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה... ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת..." (ג, כט-לא). ואילו הכהנים חונים "קדמה לפני אהל מועד מזרחה" (שם, לח).
גם בפרשת נשא נאמר שהלויים הם שנושאים את הארון ושאר כלי הקודש: "ולבני קהת לא נתן [משה עגלות], כי עבֹדת הקדש עלֵהם, בכתף ישאו" (ז, ט) ופירשו רש"י וספורנו שעבודת הקודש שעל בני קהת היא נשיאת הארון ושאר כלי הקודש.
גם בפרשת בהעלותך נאמר: "ונסעו הקהתים נֹשאי המקדש" (י, כא), ופירשו חז"ל (שבועות טז ע"ב ועוד), ובעקבותיהם רש"י והראב"ע שהכוונה לנשיאת ארון הברית.
אך לעומת כל המקורות הללו נאמר בפרקנו (לא, ט): "ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי, הנשאים את ארון ברית ד', ואל כל זקני ישראל".
וקשה: הרי הלויים מצווים לשאת את הארון, ומדוע נאמר כאן שהכהנים הם שנושאים את הארון?
השאלה גדולה עוד יותר, שכן בהמשך הפרק נאמר: "ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ד' לאמר" (כה). אם כן מי נשא את הארון - הכהנים או הלווים?
נאמרו על כך מספר הסברים במפרשים:
א. הסבר הראב"ע
כתב הראב"ע על הפסוקים "ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ד' לאמר לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ד' אלקיכם" (כה-כו) - "הלויים דרך קצרה, כאילו אמר הלויים הנזכרים, שהם הכהנים, ולא כל הלויים, כי אינם נוגעים בארון. וטעם 'נשאי ארון ברית ד'' - בציווי".
כוונתו היא שהכהנים אינם נושאים בעצמם את הארון, אלא רק מצווים את הלויים לשאתו.
ב. הסבר רבנו יוסף בכור שור
על הפסוק "ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ד' ואל כל זקני ישראל" (ט), כתב רבנו יוסף בכור שור:
ואף על פי שהלויים היו נושאים את הארון, ולא הכהנים, אחר פטירתו של משה בסמוך נשאוהו הכהנים, בשעה שעברו את הירדן. דכתיב ביהושע (ג, ג): 'כראתכם את ארון ברית ד' אלקיכם והכהנים הלוים נשאים אותו', וכתיב: 'ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית' (שם, ח).
כלומר: בדרך כלל הלויים נושאים את הארון, אבל כאן מתיחסת נשיאת הארון לכהנים, כיון שהם נשאוהו אחרי מות משה, במעבר הירדן.
ג. הסברי החזקוני
על אותו פסוק בפרשת וילך כתב החזקוני שני פירושים:
ואף על פי שהלויים היו נושאים את הארון ולא הכהנים, מכל מקום תיכף אחר פטירתו נשאוהו הכהנים, כשעברו ישראל את הירדן" (כפירוש רבינו יוסף בכור שור).
דבר אחר - משום שהכהנים מתקנים המשאות לבני לוי, כמו שמפורש בפרשת במדבר, קרי להו לכהנים 'נשאי ארון ברית ד''.
דהיינו כיון שהכהנים מכסים את הארון ובזה הם מאפשרים את נשיאתו הם קרויים כאן "נשאי ארון הברית". פירוש זה דומה לפירוש הראב"ע.
ד. הסבר הספורנו
על אותו הפסוק כתב הספורנו: "הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ד' - שנשאו בעת שנתחדש נס בו".
כלומר: בדרך כלל הלויים נושאים את הארון, אבל כאן מתיחסת נשיאת הארון לכהנים, כיון שהם נשאוהו בזמנים מיוחדים שבהם נעשו נסים, כמו בקיעת הירדן והפלת חומות יריחו.
פירוש זה דומה לפירוש רבי יוסף בכור שור, אלא ש רבי יוסף בכור שור התיחס רק למעבר הירדן, ואילו הספורנו הרחיב את הפירוש לכל המקומות שבהם היה נס, כמו הקפת יריחו.
ה. הסבר הרש"ר הירש
על אותו הפסוק כתב הרש"ר הירש:
ארון הברית נישא בדרך כלל על ידי הלויים ממשפחת קהת (ראה במדבר ג,לא), ובהתאם לכך הם קרואים בפסוק כ"ה: "הלוים נושאי ארון ברית ד'". אולם במקרים מיוחדים, הבולטים בחשיבותם, נישא הארון על ידי הכהנים. כך בשעת מעבר הירדן (יהושע ג, ג ואילך), בשעת הקפת יריחו (שם ו, א) ובשעת הכנסת הארון לקדש הקדשים של מקדש שלמה (מלכים א ח, ג וראה סוטה לג ע"ב). וכן הדבר גם כאן: כאשר נמסרה התורה בפעם הראשונה לכהנים ולזקני ישראל, נצטוו הכהנים להופיע עם ארון ברית ד', שכן גם זו היתה שעה גדולה המיוחדת במשמעותה.
פירוש זה דומה לפירוש רבי יוסף בכור שור, שהכהנים נשאו הארון במעבר הירדן, ולפירוש הספורנו שהכהנים נשאו הארון גם בהקפת יריחו. והרש"ר הירש אמר שגם כעת היה מעמד מיוחד במינו, ולכבודו נשאו הכהנים את הארון.
ו. הסבר המלבי"ם
על אותו הפסוק כתב המלבי"ם: "הכהנים לא היו נושאים את הארון, רק הסירו את הפרוכת וכיסו בה את הארון, ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת את הארון. והזכיר במסירת התורה לכהנים מה שנושאים ארון ברית ד', מפני שנתן התורה שישימו בצד הארון, כמבואר להלן פסוק כ"ו, ולא היו יכולים לשים את התורה בצד הארון, שהיה לפנים מן הפרוכת, ואסור להיכנס שם, רק כהן גדול ביום הכפורים. רק בעת נשיאת הארון, בעת פריקת המשכן ויתכן שפרקו המשכן לצורך שעה".
כלומר: בדרך כלל הלויים נושאים את הארון, אבל כאן מתיחסת נשיאת הארון לכהנים, כיון שהם שמו כעת את התורה בארון.
סיכום
נאמרו ששה פירושים מדוע נשיאת הארון מתיחסת לכהנים בפסוק ט'. ניתן לחלקם לשני פירושים כלליים:
הפירוש הראשון מסביר שנשיאת הארון מתיחסת לכהנים, מפני שהכהנים ממנים את הלויים לשאת את הארון ומכסים את הארון כדי שהלויים יוכלו לשאתו (ראב"ע וחזקוני בפירוש השני).
הפירוש השני מסביר שנשיאת הארון מתיחסת לכהנים, מפני שהם נשאו אותו במעבר הירדן ובהקפת יריחו וכן כאן לכבוד מעמד מסירת התורה והכנסתה לארון (רבי יוסף בכור שור, החזקוני בפירוש השני, הספורנו, הרש"ר הירש והמלבי"ם).
יהי רצון שנזכה לראות שוב את ארון הברית נישא בידי הלויים, ומוכנס לקדש הקדשים בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
[ועיין בהרחבה במאמרי "על מי מוטלת המצוה לשאת את ארון הברית?" בספרי "הדר העולם"]