תנ"ך על הפרק - דברים י - "ארון הברית" - אחד או שנים? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

דברים י

163 / 929
היום

הפרק

מֹשֶׁה מַזְכִּיר אֶת הַלֻּחוֹת הַשְּׁנִיִּם וּמִקְרִים נוֹסָפִים, יִרְאַת וְאַהֲבַת ה'

בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה אֵלָֽי׃וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָֽה׃וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יָטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַ֥חֲלֵי מָֽיִם׃בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֽוֹ׃וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃הֵ֚ן לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּה׃וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָהּ וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"ארון הברית" - אחד או שנים?

נאמר בפרקנו:

בעת ההוא אמר ד' אלי: פסל לך שני לוחֹת אבנים כראשֹנים, ועלה אלי ההרה, ועשית לך ארון עץ. וְאכתֹב על הלֻחֹת את הדברים אשר היו על הלֻחֹת הראשֹנים אשר שברת, ושמתם בארון. ואעש ארון עצי שטים, וָאפסֹל שני לֻחֹת אבנים כרִאשֹנים, ואעל ההרה ושני הלֻחֹת בידי. ויכתֹב על הלֻחֹת כמכתב הראשון, את עשרת הדברים אשר דבר ד' אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל, ויתנם ד' אלי. ואפן וארד מן ההר, ואשִׂם את הלֻחֹת בארון אשר עשיתי, ויהיו שם כאשר צוני ד'.

א. שיטת רש"י

כתב רש"י:

בעת ההיא - לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר לי: 'פסל לך', ואחר כך: 'ועשית לך ארון'. ואני עשיתי ארון תחילה, שכשאבוא והלוחות בידי היכן אתנם. ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים... ובצלאל עשה משכן תחילה, ואחר כך ארון וכלים. נמצא זה ארון אחר היה, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה, אלא בימי עלי (שמואל א פ"ד) ונענשו עליו ונשבה.

כעין זה כתב רש"י גם בפרשת בהעלתך (במדבר י, לג).

למדנו מדברי רש"י אלו שארון אחד נעשה על ידי משה רבינו לפני ר"ח אלול, והשני נעשה על ידי בצלאל אחרי יום הכפורים.

יש לשאול: מנין למד רש"י שבארון שעשה משה היו שברי הלוחות? והרי בפסוקים וברש"י לא מופיעה שום התייחסות לשברי הלוחות, אלא רק נאמר בהם שהלוחות השניים היו שם!

השיב על כך הרא"ם (במדבר י, לג) שמהמלים "אשר שברת" הכתובות בפסוקים אלו בקשר לארון שעשה משה, דרשו חז"ל שגם את השברים שם משה בארון שעשה. וכך לשון הדרשה: "'...אשר שברת ושמתם בארון' - מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחים בארון" (בבא בתרא יד ע"א).

דהיינו, בשעה שירד משה מהר סיני, הוא הניח בארון שעשה את הלוחות השלמים עם השבורים. אחר כך, כשהוקם המשכן, שם משה את הלוחות השלמים בארון שעשה בצלאל, ואילו שברי הלוחות נשארו בארון שעשה משה.

ב. שאלות הרמב"ן על רש"י

הרמב"ן הביא את דברי רש"י, וכתב שאף על פי שדברי רש"י מקורם בדברי חז"ל, מכל מקום "דברי יחיד הם! שכך שנינו במסכת שקלים (פ"ו ה"א): 'תניא רבי יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו עם ישראל במדבר, אחד היו שברי הלוחות מונחים בו וכו', ורבנן אמרי: אחד היה, ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה'. ודעת רבותינו בכל מקום בתלמוד [-הבבלי] אינו כן, אלא: 'לוחות ושברי לוחות מונחים בארון' [שעשה בצלאל!]".

אמנם הסכים הרמב"ן שלפי דעת חז"ל הארון האמור בפרשת עקב איננו הארון שעשה בצלאל, אבל יישב הרמב"ן דעה זו עם דעת רבנן הסוברים שהיה רק ארון אחד, שאכן משה עשה ארון עץ בשביל הלוחות, אבל בשעה שהוקם המשכן, והלוחות השלמים הוכנסו לארון הזהב שעשה בצלאל, הוכנסו לתוכו גם שברי הלוחות הראשונים, וארון העץ נגנז.

בנוסף להערה שדברי רש"י הם דעת יחיד, שאל הרמב"ן על דעה זו:

אנה יעמוד הארון הזה עם הלוחות הראשונות כל ימי המדבר? כי במשכן, בבית קדשי הקדשים לאחר הפרוכת, אין שם שני ארונות! וכן שלמה לא הכניס לבית קדשי הקדשים אלא ארון אחד!

ג. תשובות לשאלות הרמב"ן

1. על שאלת הרמב"ן "אנה יעמוד הארון הזה עם הלוחות הראשונות כל ימי המדבר?" ענה ה"יפה מראה" (על הירושלמי שם) שהיה באחד מבתי הכנסת או מבתי המדרש, במשמרת קדושה וכבוד.

עוד כתבו האחרונים (בלא להתייחס לקושית הרמב"ן) שהארון שעשה משה היה באהלו של משה.

2. לגבי הערת הרמב"ן שדברי רש"י הם דעת יחיד בירושלמי, יש לומר שאף על פי שבירושלמי זוהי דעת יחיד, מכל מקום כן מוכח במדרשים רבים, וכן עולה מפשט הפסוקים כמבואר לעיל, ולכן העדיף רש"י הסבר זה.

3. על מה שכתב הרמב"ן "דעת רבותינו בכל מקום בתלמוד [הבבלי] אינו כן, אלא לוחות ושברי לוחות מונחים בארון" נאמרו מספר תירוצים שכאן לא נרחיב בהם (עיין ברא"ם ברבנו בחיי ובנצי"ב).

ד. שאלות האברבנאל על רש"י

האברבנאל (במדבר י, לג) שאל שש שאלות על דברי רש"י שהיו שני ארונות:

  1. לא מצאנו במעשה המשכן שני ארונות:
    לא בציווי ד' למשה, לא בציווי משה לבצלאל, לא בעשיית בצלאל את הכלים, ולא בהכנסתם למשכן!
  2.  גם בפירוק המשכן וכסוי הכלים לא נזכר אלא ארון אחד!
  3. אם היו שני ארונות מדוע נקראו שניהם בשם: "ארון ברית ד'", ולא נאמר למי מהם הכוונה בכל מקרה?
  4. במעבר הירדן עבר הארון לפני בני ישראל, ואם היו שני ארונות מדוע לא נזכרו שניהם? ומדוע אמר יהושע לבני ישראל שילכו אחרי הארון במרחק אלפיים אמה: "כי לא עברתם בדרך מתמֹל שלשם"? והלא כל זמן המדבר הלכו אחרי הארון!
  5. מדוע רצו בני ישראל בימי עלי להביא את הארון למערכה לאחר שניגפו בקרב הראשון עם פלשתים? והרי גם בקרב הראשון היה הארון שעשה משה עימהם!
  6. מדוע לא נזכר הארון השני בימי שלמה בהכנסת הארון לקדש הקדשים?

ה. תשובות לשאלות האברבנאל

מבט מעמיק בשאלות האברבנאל מגלה שארבע מתוך שש השאלות מסתמכות על הנחת יסוד אחת, ומתוך כך בסתירתה של אותה הנחה תיושבנה כל ארבע השאלות!

בשאלתו החמישית - מדוע לקחו בני ישראל בימי עלי את הארון למערכה השניה עם פלשתים - הרגיש האברבנאל שניתן לענות על שאלתו שהארון שעשה בצלאל היה קדוש יותר מהארון שעשה משה, ולכן כאשר ראו בני ישראל שהארון שעשה משה איננו עוזר להם, החליטו לקחת את הארון שעשה בצלאל. ולכן כתב שם האברבנאל: "ולא היתה קדושה באחד מהם על האחר".

מתוך הנחה זו שהניח האברבנאל, ששני הארונות היו שוים בקדושתם, גם הניח האברבנאל שמקומם צריך להיות זהה - בקדש הקדשים, ולכן שאל את שאלותיו הראשונה, השניה, והששית שלא נזכר ארון נוסף לא במעשה המשכן והקמתו, לא בפירוק המשכן ולא בהעלאת הארון לבית המקדש שבנה שלמה.

אבל אם לא נקבל את הנחת היסוד של האברבנאל שקדושת הארונות היתה שוה, אלא נאמר שהארון שעשה בצלאל היה קדוש יותר, לא תקשה השאלה החמישית מדוע לקחו בני ישראל בימי עלי את הארון שעשה בצלאל למערכה השניה עם פלשתים, ומתוך כך גם לא תקשינה שלש השאלות הנוספות - מדוע לא נזכר ארון זה יחד עם כלי המשכן בהקמת המשכן ובפירוקו ובהכנסת הכלים למקדש בימי שלמה - כיון שהוא לא היה מכלי המשכן!

ואכן רבינו בחיי - שקדם לאברבנאל - כתב (דברים י, א): "ארון של בצלאל... הוא עיקר הקדושה, מה שאין כן ארון של משה שאין קדושתו כל כך"!

לגבי השאלה השלישית מדוע לא הסבירה התורה בכל מקום לאיזה ארון היא מתכוונת, כתב ה"יפה מראה" (על הירושלמי) שהדברים מבוארים מתוך הקשרם: לגבי נסיעת הארון לפני בני ישראל מבואר שאין זה הארון שעשה בצלאל, מפני שעליו נאמר שהוא נוסע בין המחנות, ואם כן מובן שהארון שנוסע לפניהם הוא ארון אחר. לגבי צווי משה את הלויים לשים את ספר התורה בארון מובן שהכונה היא לארון שעשה בצלאל, כיון שהלויים נשאו רק את הארון שעשה בצלאל, ולא את הארון שעשה משה.

על השאלה הרביעית - מה היה החידוש במעבר הירדן, והלא אם היו שני ארונות, בני ישראל הלכו כל זמן המדבר אחרי הארון - כתב ה"יפה מראה" שכל זמן המדבר הלך הארון לפני בני ישראל דרך שלשת ימים, ואילו במעבר הירדן הלך הארון לפניהם במרחק אלפיים אמה, ולכן היה צריך להזהירם.

על פי זה גם יישב ה"יפה מראה" את שאלת האברבנאל מדוע לא נזכר ששני הארונות עברו בירדן - כיון שהם לא עברו ביחד!

סיכום שיטת רש"י

  1. לדעת רש"י היו שני ארונות.
  2. הארון שעשה בצלאל היה קדוש יותר, ובו היו מונחים הלוחות השלמים.
    ארון זה עמד בקדש הקדשים שבמשכן ושבמקדש, ובשעת המסעות נסע במרכז המחנה.
    ארון זה לא יצא עם בני ישראל למלחמותיהם, מלבד המלחמה של בני ישראל בפלשתים בימי עלי.
  3. הארון שעשה משה היה קדוש פחות, ובו היו מונחים שברי הלוחות.
    ארון זה נסע לפני בני ישראל בכל מסעיהם במדבר.
    ארון זה יצא עם בני ישראל למלחמותיהם.
  4. רש"י העדיף שיטה זו שהיו שני ארונות, למרות שהיא דעת יחיד בירושלמי, מפני שהיא מופיעה במדרשים רבים, וכן היא מתאימה יותר לפשט הפסוקים.

סיום

ארון הברית נסע לפני מחנה ישראל בכל מסעיהם במדבר, על מנת לעזור להם בדרכם לארץ ישראל: להנמיך את ההרים, להגביה את העמקים, להרוג את הנחשים והעקרבים, לשרוף את הקוצים ולהרוג את שונאיהם של ישראל. זאת מתוך אהבתו הגדולה של הקב"ה לעמו ישראל.

יהי רצון שנזכה לראות שוב את ארון הברית מוכנס לקדש הקדשים בבנין בית המקדש במהרה בימינו.

[ועיין בהרחבה במאמר בשם זה בספרי "הדר העולם", שם הורחבה שיטת רש"י, וכן הובאה שיטת הרמב"ן ].

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך