מדוע נכתבו המצוות שבסוף פרשת שלח דווקא שם?
הקדמה
בפרק ט"ו, אחרי חטא המרגלים ולפני פרשת קרח, מופיעות חמש פרשות: פרשת המנחות והנסכים, פרשת חלה, פרשת שגגת עבודה זרה, פרשת המקושש, ופרשת ציצית.
יש לשאול על מיקומן של פרשות אלו:
- פרשת המנחות והנסכים היה מתאים יותר לכאורה, שהיא תופיע בפרשת ויקרא, אחרי פרשות העולה והשלמים של יחיד (פרקים א,ג), או בפרשת המנחות (פרק ב), או בפרשת צו בפרשת מנחות החובה (פרק ו), או בפרשת פינחס עם קרבנות המועדים (פרקים כח-כט)!
- פרשת חלה היה מתאים יותר לכאורה, שהיא תופיע בפרשת קרח עם מתנות כהונה (פרק יח)!
- פרשת שגגת עבודה זרה היה מתאים יותר לכאורה, שהיא תופיע בפרשת ויקרא עם שאר קרבנות החטאת (פרק ד)! יש לשים לב שספר החינוך כלל לא הזכיר בפרשתנו את הקרבנות הללו, אלא רק שם בויקרא!
על פרשת המקושש לא קשה על פי הפשט, כיון שניתן לומר שהמעשה היה כעת.
על פרשת ציצית גם כן לא קשה.
המפרשים התיחסו לשאלות אלו, ובמאמר קצר זה נביא רק את שיטת רש"י, בהוספת דברים מהמפרשים שהלכו בעקבותיו.
א. מדוע נכתבו כאן פרשת נסכים ופרשת חלה?
כתב רש"י (ב): "כי תבֹאו - בישר להם שיכנסו לארץ".
כעין זה כתב גם ר' אברהם אבן עזרא שם: "כי תבֹאו אל ארץ מושבֹתיכם - נסמכה זאת הפרשה בעבור שנחלשו ויתאבלו, לנחם הבנים להודיעם כי יבואו אל הארץ".
כעין זה כתב גם הרמב"ן שם:
כי תבֹאו אל ארץ מושבֹתיכם - אחר שהבטיח את הבנים שיבואו אל הארץ, השלים להם תורת הקרבנות שיקריבו נסכים בבואם לארץ. ואולי היה זה עתה, לנחמם ולהבטיחם, כי היו נואשים לאמר: מי יודע מה יהיה לאורך ימים לסוף ארבעים שנה, ואם יחטאו גם הבנים. ולכן ראה הקב"ה לנחמם, כי בצוותו אותם במצוות הארץ הבטיחם שגלוי לפניו שיבואו ויירשו אותה.
וכן כתבו "דעת זקנים מבעלי התוספות" ו"אור החיים" הקדוש שם.
יש לשאול: מדוע נבחרו דווקא מצוות אלו מכל המצוות התלויות בארץ?
יש לענות על כך על פי מה שכתב רבנו יוסף בכור שור שם:
לעשות ריח ניחֹח לד' - אקבל קרבנכם ברצון ותביאו לפני סלת שמן ויין, שהוא ענין ניחוח ושמחה ונדבה.
וכל זאת הפרשה נאמרה אחר הגזירה, שידעו שלא געל בהם הקב"ה, אך יתרצה להם.
ב. מדוע נכתבה כאן פרשת עבודה זרה?
כתב על כך הרמב"ן (שם, כב): "ונכנסה כאן בעבור שהם מרו דבר ד' ואמרו: 'נתנה ראש ונשובה מצרימה' (לעיל יד, ד), להיות שם במצרים כאשר היו בראשונה, בלא תורה ובלא מצוות. והנה באה הפרשה להודיעם כי אפילו בע"ז יכפר על השוגגים, אבל העושים ביד רמה יכרית אותם".
ג. מדוע נכתבה כאן פרשת המקושש?
כתב רש"י (מא):
מיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי: למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודת כוכבים? לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים, שאף היא שקולה ככל המצוות (חולין ה ע"א), וכן הוא אומר בעזרא (נחמיה ט): 'ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת קדשך הודעת להם'.
ד. מדוע נכתבה כאן פרשת ציצית?
1. הסבר רש"י
כתב רש"י (מא):
מיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי: למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודת כוכבים? לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים, שאף היא שקולה ככל המצות (חולין ה), וכן הוא אומר בעזרא (נחמיה ט): 'ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת קדשך הודעת להם'. ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר: 'ועשיתם את כל מצותי'. [כעין זה כתב גם בעל הטורים בפסוק לב].
2. הסבר הפשטנים
הסבר אחר כתב רבי אברהם אבן עזרא (ב): "ומרוב חמלת ד' על ישראל שם הציצית, לזכר שלא יעשה האדם ביד רמה, או שלא ישכח".
כעין זה כתב גם הרמב"ן (לב): "ואחר כן (בפסוק לח) צוה במצות ציצית, שיזכרו בו המצוות כולן ולא ישכחו את השבת או זולתה מן המצוות".
כעין זה ובתוספת דברים כתבו "דעת זקנים מבעלי התוספות" (לב):
למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית? לפי שבשעה שחילל המקושש את השבת אמר משה לפני הקב"ה: רבון העולמים, כתוב בתפילין: 'למען תהיה תורת ד' בפיך', וציוית שלא לנשאם בשבת. היה זה נושאן, היה נזכר, ולא חלל את השבת!
אמר הקב"ה: הריני קובע ומצוה להם מצוה אחת שעל ידה יהיו נזכרין מן המצוות כמו במצות תפילין, ותהיה נוהגת בשבת, וזו היא מצות ציצית.
על פי זה הסביר "אור החיים" הקדוש (לז) נקודה נוספת בפרשת ציצית: ויאמר ד' אל משה - טעם שינוי פרשה זו שאמר: 'ויאמר', מה שאין כן בכל התורה, שבכולן הוא אומר: 'וידבר'!
יתבאר על פי מאמרם ז"ל (ילקוט) שאמרו כשראה משה מעשה המקושש אמר לפני ד': בימי החול לובשין ישראל תפילין וזוכרין המצות, ביום השבת במה יזכרו? והשיב הקדוש ברוך הוא: הריני נותן להם מצות ציצית, שבה יזכרו וכו'. עד כאן. לזה אמר: 'ויאמר', פירוש: אמירה המסעדת את הלב במבוקשו".
יהי רצון שנזכור תמיד את כל המצוות ונקיימן באהבה.